חודש המודעות לסייבר מתקיים בכל שנה באוקטובר, ובית ספר יכול לנצל אותו להפעלה ממוקדת אחת שלא דורשת היערכות כבדה: סדנה של שעה וחצי לשכבה שלמה, תחרות אתגרים בין כיתות או ערב הורים בנושא מוגנות ברשת. הפעילות הזו שווה יותר מהאירוע עצמו אם מתייחסים אליה כאל פיילוט. סופרים משתתפים, מעבירים שאלון קצר, אוספים משוב ממחנכים ורושמים כמה תלמידים ביקשו להמשיך. עם הנתונים האלה מגיעים לישיבת צוות ולשיחה עם המפקח, ומשם להזמנה של תוכנית סייבר שנתית מתוך תקציב גפ"ן. המאמר הזה עובר שלב אחרי שלב: מה מפעילים, מה בית הספר צריך לספק, מה מודדים, ואיך נראה לוח הזמנים מספטמבר ועד תחילת התוכנית בינואר.
חודש המודעות לאבטחת סייבר (Cybersecurity Awareness Month) נוסד בשנת 2004 בארצות הברית, ביוזמה משותפת של המשרד לביטחון המולדת האמריקאי ושל ארגון National Cyber Security Alliance. באירופה הסוכנות האירופית לאבטחת סייבר, ENISA, מקיימת מאז 2012 את European Cyber Security Month, גם הוא באוקטובר. בפועל זה אומר שבכל אוקטובר יש גל של תכנים, קמפיינים וחומרי הסברה זמינים, וקל להצמיד אליו פעילות בית ספרית שיש לה הקשר רחב.
למה זה מעניין מנהל בישראל? כי הסיבה המרכזית לפריצות היא אנושית ולא טכנולוגית. דוח Verizon Data Breach Investigations Report לשנת 2024 מצא שכ-68% מאירועי הפריצה שנבדקו כללו גורם אנושי: לחיצה על קישור מזויף, סיסמה חלשה, טעות בהגדרות. תלמיד בכיתה ח' שמבין איך נראית הודעת פישינג בוואטסאפ מגן על עצמו, על החשבון של אמא שלו ועל מערכת בית הספר שהוא מתחבר אליה כל בוקר.
יש גם יתרון מעשי. כשאתם אומרים לצוות "אנחנו מצטרפים לחודש המודעות הבינלאומי לסייבר", הפעילות מקבלת מסגרת שקל להסביר להורים, לוועד ולרשות. היא לא נשמעת כמו עוד יום מיוחד שנפל מהשמיים, אלא כמו חלק מאירוע שמתרחש במקביל במאות ארגונים ובתי ספר בעולם.
ספטמבר בישראל עמוס בפתיחת שנה ובחגי תשרי. בשנים שבהן החגים גולשים לתחילת אוקטובר, השבועות שאחרי סוכות הם הרגע שבו המערכת מתייצבת: מערכת השעות סגורה, המחנכים מכירים את הכיתות, וההורים עדיין קשובים להודעות מבית הספר. פעילות אחת באותם שבועות נקלטת טוב יותר מאשר במרץ, כשהשכבות העליונות כבר עסוקות בבגרויות.
הסיבה השנייה קשורה לתקציב. בתחילת השנה בתי ספר עדיין מתכננים איך לחלק את סל גפ"ן בין התוכניות, ורבים מגלים שנשארו שעות או סכומים שלא הוקצו. פעילות באוקטובר נותנת לכם ראיה מהשטח לפני שהכסף מתחלק לתוכניות אחרות. במקום להחליט על תוכנית סייבר על סמך עלון, אתם מחליטים אחרי שראיתם את התלמידים שלכם בפעולה.
הסיבה השלישית היא הרצף. אוקטובר מוביל באופן טבעי לדצמבר ולשבוע התכנות הבינלאומי. בתי ספר שמשתמשים בשני המועדים יחד בונים שני אירועים בחצי שנה שמזינים זה את זה, כמו שמתואר במאמר שעת קוד בבית הספר: איך הופכים את שבוע התכנות בדצמבר לסדנה ממומנת מגפ"ן.
אין צורך להפעיל הכל. בחרו פורמט אחד שמתאים לגודל בית הספר, לתשתית ולמטרה שלכם. אם המטרה היא לבדוק עניין של תלמידים בתוכנית שנתית, סדנה לשכבה או תחרות יתנו נתונים טובים יותר. אם המטרה היא לגייס את ההורים, ערב הורים חזק יותר.
הפורמט הפשוט ביותר להפעלה. מדריך מהמכללה מגיע לבית הספר ומעביר סדנה של 90 דקות לכל כיתה בשכבה, לרוב ברצף של יום או יומיים. בכיתה ז' או ח' הסדנה מתמקדת בפישינג, בגניבת חשבונות ובאימות דו שלבי. בכיתות י' ומעלה אפשר להראות הדגמה חיה של התקפה בסביבה סגורה ולהסביר איך מגינים מפניה.
דוגמה: חטיבת ביניים עם חמש כיתות ח'. המדריך מגיע ביום שלישי, מעביר שלוש סדנאות עד הצהריים, וחוזר ביום רביעי לשתי הנותרות. בסוף כל סדנה התלמידים ממלאים שאלון של חמש שאלות בטלפון, כולל שאלה אחת: "היית רוצה להמשיך ללמוד סייבר השנה?".
תחרות בסגנון CTF (Capture The Flag) היא משחק אתגרים: התלמידים פותרים חידות של הצפנה, מחפשים רמזים בקבצים או מזהים ניסיון הונאה, ומקבלים נקודות על כל "דגל" שמצאו. הכל מתרחש בדפדפן, בתוך סביבת תרגול סגורה, בלי להתקין תוכנות על מחשבי בית הספר.
הפורמט הזה מתאים לבתי ספר שרוצים לבדוק מי מהתלמידים מגלה יכולת אמיתית. בתחרות רואים במהירות את התלמידה שפתרה ארבעה אתגרים לבד בזמן שהקבוצה שלה עוד קראה את ההוראות. תלמידים כאלה הם הגרעין של קבוצה שנתית. כדאי לסיים בטקס קצר בהפסקה הגדולה ולהכריז על הכיתה המנצחת ברמקולים, זה מייצר שיחה במסדרונות לשבוע שלם.
ערב של שעה וחצי באולם או בספרייה, פתוח לכל הורי בית הספר או לשכבה מסוימת. התכנים שהורים באמת רוצים לשמוע: מה עושים כשחשבון של הילד נפרץ, איך מגדירים אימות דו שלבי באינסטגרם ובטיקטוק, איך מזהים סחיטה ברשת, ולאן פונים. כדאי להכין דף לקחת הביתה עם מספרי החירום: מוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, ומוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.
הורים שמגיעים לערב כזה הם בדרך כלל אלה שכבר נתקלו בבעיה. אפשר להפנות אותם אחרי הערב לחומר כתוב, כמו המדריך החשבון של הילד באינסטגרם נפרץ: מה עושים עכשיו ואיך מונעים את הפעם הבאה. ההורים האלה גם יתמכו בתוכנית שנתית כשתגיע לדיון בוועד.
בתי ספר בינוניים וגדולים מצמידים לעיתים קרובות סדנה לשכבה בבוקר לערב הורים באותו שבוע. הילדים חוזרים הביתה ומספרים מה למדו, וההורים מגיעים בערב עם שאלות קונקרטיות. השילוב הזה נותן שני סוגי נתונים: עניין של תלמידים ותמיכה של הורים.
הכנה של שבועיים מספיקה. רוב הבעיות שקורות ביום הפעילות נובעות מפרט טכני שלא נבדק מראש, ולכן כדאי לעבור על הרשימה הזו עם רכז התקשוב לפחות עשרה ימים לפני.
נקודה שכדאי להעלות מול התלמידים כבר בסדנה הראשונה: פריצה למחשב או לחשבון של אדם אחר היא עבירה לפי חוק המחשבים משנת 1995, גם כשמדובר ב"בדיחה" על חבר. מדריך טוב מדבר על זה בפתיחה, וכך גם התלמידים הסקרנים ביותר יודעים מראש איפה עובר הגבול.
פעילות שלא נמדדה נשארת זיכרון נחמד. פעילות שנמדדה הופכת לטיעון. ההבדל הוא בהחלטה שמקבלים לפני האירוע: מה רוצים לדעת בסופו.
ארבעה מדדים שקל לאסוף ונותנים תמונה מלאה:
דוגמה למה שנכנס בסוף לשקף אחד: "126 תלמידי שכבה ח' השתתפו בסדנה. 41 מהם סימנו שהם רוצים להמשיך השנה. ארבעה מתוך חמישה מחנכים דיווחו על מעורבות גבוהה. 58 הורים הגיעו לערב." אלה מספרים שאתם אספתם, מבית הספר שלכם, ואף אחד בחדר לא יכול להתווכח איתם.
המדד שהכי משכנע מפקחים הוא אחוז התלמידים שרוצים להמשיך. אם שליש מהשכבה מבקשים עוד, יש לכם קבוצה שנתית אחת לפחות. אם רבע מהם הם תלמידים שבדרך כלל לא בולטים בלימודים, יש לכם גם טיעון חינוכי חזק.
מערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) מאפשרת לבית הספר לבחור תוכניות חיצוניות מתוך מאגר התוכניות המאושרות ולממן אותן מהתקציב שהוקצה לו. Cyber For You היא ספק מוכר במאגר התוכניות של משרד החינוך, ולכן אפשר להזמין דרכה תוכנית סייבר שנתית ישירות דרך המערכת, בלי לגייס תקציב נפרד מההורים.
בישיבת הצוות כדאי להציג שלושה דברים: את הנתונים מאוקטובר, את המבנה המוצע של התוכנית (מספר מפגשים, גודל קבוצה, שכבה), ואת המקום שלה במערכת השעות. מנהלים שמגיעים עם הצעה מוכנה ועם הצעת מחיר בכתב סוגרים את הנושא בישיבה אחת. מנהלים שמגיעים עם "היה מוצלח, אולי כדאי להמשיך" מקבלים בדרך כלל "נחשוב על זה בשנה הבאה".
איזו תוכנית מתאימה לאיזה בית ספר:
כל האפשרויות מרוכזות בעמוד תוכניות הסייבר וההייטק לבתי ספר, ושם גם מבקשים הצעת מחיר מותאמת למספר התלמידים ולמבנה שבחרתם.
השאלה הראשונה שתשמעו מסגן המנהל תהיה "כמה תלמידים?". בתוכנית העשרה שבה התלמידים עובדים על מחשבים, קבוצה של 15 עד 25 תלמידים מאפשרת למדריך לעבור בין השולחנות ולעזור לכל אחד. קבוצה גדולה מזה עובדת בהרצאות, אבל פחות בתרגול מעשי. אם הסקר מאוקטובר הניב 41 תלמידים מעוניינים, כמו בדוגמה, אפשר לפתוח שתי קבוצות או קבוצה אחת עם מיון קל.
השאלה השנייה היא תדירות. מפגש שבועי של שעתיים לאורך המחצית השנייה של השנה הוא מבנה נפוץ, והוא נכנס לרוב למערכת השעות בלי לפגוע במקצועות ליבה. בתי ספר שמשלבים את התוכנית בשעות פרטניות עובדים לעיתים עם קבוצות קטנות יותר, כפי שמוסבר במאמר על שילוב קבוצה קטנה בשעות פרטניות.
השאלה השלישית היא סילבוס. בקשו לראות אותו בכתב לפני ההזמנה. סילבוס של תוכנית שנתית לחטיבה כולל בדרך כלל יסודות של רשתות ומערכות הפעלה, הצפנה, הנדסה חברתית, אבטחת חשבונות, ואתגרי CTF מדורגים. בתיכון אפשר להוסיף פרויקט מסכם, כמו בדיקת חוזק של אתר שהתלמידים עצמם בנו בסביבת תרגול.
הלוח הזה מניח שהפעילות מתקיימת באוקטובר והתוכנית השנתית מתחילה במחצית השנייה. המועדים המדויקים להזמנה במערכת גפ"ן משתנים משנה לשנה, ולכן כדאי לבדוק אותם מול המפקח או מול רכז גפ"ן ברשות כבר בספטמבר.
רכזת תקשוב בחטיבה בשפלה תיארה לנו את ההיגיון: "התלמידים ששאלו אותי באוקטובר מתי ממשיכים, שאלו שוב בדצמבר. בינואר כבר לא הייתי צריכה לגייס אף אחד." הרצף הזה חוסך את השלב הקשה ביותר בכל תוכנית חדשה, הרישום.
לקבוע פעילות בלי לתאם עם המחנכים. סדנה שנופלת על מבחן בתנ"ך או על טיול שנתי תתקיים עם חצי כיתה. שלחו את התאריכים לרכזי השכבות לפני שאתם מאשרים מול המכללה.
לוותר על שאלון הסיום. בלי שאלון אין נתונים, ובלי נתונים אין פיילוט. חמש שאלות בטופס דיגיטלי, שלוש דקות בסוף הסדנה, וזה מספיק.
להפוך את ערב ההורים להרצאת הפחדה. הורים שיוצאים מבוהלים לא חוזרים. ערב טוב נותן להם שלושה או ארבעה צעדים שאפשר לעשות הערב בבית, כמו הפעלת אימות דו שלבי בחשבון של הילד, ולא רק רשימה של סכנות.
לחכות עם הצעת המחיר עד אחרי הישיבה. מבקשים אותה מיד אחרי הפעילות, כך שתגיעו לדיון עם מספר מוגדר ולא עם הערכה.
לבחור רק את התלמידים המצטיינים. בתוכניות סייבר מגלים לא פעם תלמידים שלא בולטים בציונים אבל מצטיינים בפתרון אתגרים. אם הגיוס מבוסס רק על ממוצע, מפספסים אותם.
זה תלוי באופן שבו התוכנית מוגדרת במאגר ובמבנה שתבחרו. יש בתי ספר שמזמינים את הסדנה כחלק מתוכנית רחבה יותר ויש שמממנים אותה בנפרד. הדרך המהירה לדעת היא לבקש הצעת מחיר שמפרטת את שתי האפשרויות ולבדוק אותה מול רכז גפ"ן ברשות.
לכל הגילאים מכיתה ז' ועד י"ב, עם התאמה של התוכן. בחטיבה מתמקדים בהגנה על חשבונות ובזיהוי הונאות. בתיכון אפשר להעמיק בהדגמות טכניות ובאתגרים מורכבים יותר. ערב ההורים מתאים לכל השכבות, ואפשר לקיים אותו גם לבית ספר יסודי שמזין את החטיבה.
לסדנה ולערב הורים מספיקים מקרן ומחשב אחד. לתחרות בין כיתות צריך מכשיר לכל קבוצה קטנה. בתי ספר בלי מעבדה פנויה עובדים עם מחשבים ניידים או עם טלפונים של תלמידים, אחרי בדיקה שהרשת לא חוסמת את פלטפורמת האתגרים.
תוכנית שנתית היא קבוצת העשרה שנפגשת פעם בשבוע ולא מחייבת שינוי במבנה בית הספר. מגמה היא מסלול לימודים רשמי שמוביל לבגרות ודורש תהליך אישור ארוך יותר. בתי ספר רבים מתחילים בתוכנית שנתית ובוחנים לפיה אם יש ביקוש לפתיחת מגמה.
מדריך מטעם המכללה מעביר את התוכן, ומורה מבית הספר מלווה את הקבוצה. הליווי הזה עוזר למורה להכיר את החומר, ובשנים הבאות הוא יכול לקחת חלק פעיל יותר בתוכנית.
אם אתם מתכננים פעילות לחודש המודעות לסייבר בבית ספר השנה, כדאי לתאם אותה כבר עכשיו, לפני שהתאריכים של אוקטובר מתמלאים. Cyber For You היא מוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898) וספק מוכר במאגר התוכניות של משרד החינוך, ומפעילה סדנאות, תחרויות וערבי הורים בבתי ספר ברחבי הארץ, לצד תוכניות שנתיות בגפ"ן.
היכנסו לעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר בתקציב גפ"ן, השאירו פרטים עם שם בית הספר, השכבות ומספר התלמידים המשוער, ונחזור אליכם עם הצעה שכוללת גם את פעילות אוקטובר וגם את התוכנית השנתית שאחריה.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
