סגן מנהל או רכז פדגוגי יכול לפתוח קבוצת סייבר של 6 עד 10 תלמידים בלי לגעת בשעות הליבה, בתנאי שמפרידים בין שני מקורות. המדריך החיצוני והתוכן המקצועי ממומנים מתקציב גפ"ן, דרך תוכנית מאושרת במאגר התוכניות של משרד החינוך. השעות הפרטניות של אופק חדש ועוז לתמורה הן שעות עבודה של מורי בית הספר, ולכן משתמשים בהן לליווי, לתרגול בקבוצות משנה ולחיזוק בין המפגשים. את המפגש המרכזי משבצים בשעה שבה התלמידים לא יושבים בשיעור ליבה: שעה שמינית, שעת אפס או חלון בחירה. הסילבוס נבנה לקבוצה קטנה, עם מעט הרצאה, הרבה משימות בסביבת מעבדה ופרויקט מסכם שכל תלמיד מציג.
בהמשך תמצאו את הפירוט המלא: מה מותר לממן מכל מקור, איך מתמודדים עם מגבלת גודל הקבוצה בשעות הפרטניות, איך בוחרים תלמידים, שלוש דרכים לשבץ את הקבוצה במערכת, מבנה סילבוס לחטיבה ולתיכון, ולוח זמנים לשנת הלימודים.
שתי הרפורמות הוסיפו למשרת המורה שעות קבועות לעבודה עם קבוצות קטנות. אופק חדש נחתמה ב-2008 בין משרד החינוך להסתדרות המורים, והיא חלה על בתי הספר היסודיים ועל חטיבות הביניים. עוז לתמורה נחתמה ב-2011 עם ארגון המורים והיא חלה על החטיבות העליונות. בשתיהן השעה הפרטנית היא חלק מהמשרה של המורה, והמנהל משבץ אותה לפי צורכי בית הספר.
ברוב בתי הספר השעות האלה הולכות לתגבור במתמטיקה ובאנגלית לפני מבחנים. אבל חוזרי משרד החינוך מגדירים אותן גם כמסגרת לקידום תלמידים מצטיינים ולהעשרה, ולא רק לתלמידים מתקשים. כאן נכנסת קבוצת הסייבר. יש בכל שכבה כמה תלמידים שמשתעממים בשיעור, מבלים ערבים בבניית שרתי מיינקראפט או בפתרון אתגרי CTF ברשת, ואין להם כתובת בתוך בית הספר.
דוגמה מהשטח: בחטיבת ביניים עם שלוש כיתות ח' זיהתה הרכזת הפדגוגית שמונה תלמידים כאלה מתוך דיווחי המחנכים. חלקם היו תלמידים חזקים, וחלקם תלמידים עם ציונים בינוניים שהמורה למדעי המחשב סימן כ"סקרנים מאוד". קבוצה של שמונה היא גודל שבו מדריך מכיר כל תלמיד בשמו ויודע בדיוק איפה הוא נתקע. בכיתה של 35 זה לא קורה.
הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב על השעות הפרטניות כעל כסף. הן לא. אי אפשר להעביר אותן לספק חיצוני או להמיר אותן לתשלום. שעה פרטנית היא שעה של מורה מצוות בית הספר, ולכן מי שמלמד בה הוא המורה עצמו. גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) הוא תקציב שבית הספר מקבל ובוחר בעזרתו תוכניות מהמאגר של משרד החינוך, וממנו משלמים לספק מוכר שמביא מדריך, תוכן ותשתית.
החלוקה המעשית נראית כך:
היתרון של המודל הזה מורגש בשנה השנייה. המורה שליווה את הקבוצה לומד את החומר תוך כדי, ובשנה הבאה הוא כבר יכול להוביל חלק מהתרגול בעצמו. לבית הספר נשאר ידע פנימי גם כשהתוכנית החיצונית מסתיימת. אם אתם רוצים לראות אילו תוכניות סייבר זמינות לבתי ספר במסגרת המאגר, הרשימה המלאה מופיעה בעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר.
לפני שמשבצים, כדאי לפתוח שיחה קצרה עם המפקח. לא בגלל שיש כאן בעיה, אלא כדי לוודא שאופן השיבוץ של השעות הפרטניות בבית הספר שלכם תואם את ההנחיות העדכניות. בחלק מהרשויות יש גם תוספות תקציב ייעודיות למצוינות, ושווה לשאול עליהן באותה שיחה.
באופק חדש השעות הפרטניות מוגדרות כהוראה בקבוצות קטנות של עד חמישה תלמידים, וגם בעוז לתמורה העיקרון הוא עבודה בקבוצה מצומצמת. את המספר המדויק ואת סייגי הגמישות בודקים בחוזר המנכ"ל העדכני ומול המפקח. כאן נוצר פער לכאורה: קבוצת סייבר טובה מונה 6 עד 10 תלמידים, ושעה פרטנית מוגבלת לקבוצה קטנה יותר.
הפתרון הוא מבנה דו שכבתי. המפגש המרכזי, עם המדריך החיצוני, מתקיים עם כל הקבוצה וממומן מגפ"ן. אין בו מגבלה של חמישה כי הוא לא שעה פרטנית. אחר כך המורה המלווה מחלק את הקבוצה לשתי קבוצות משנה, ומקיים עם כל אחת שעה פרטנית של תרגול. קבוצה של עשרה הופכת לשתי חמישיות, קבוצה של שמונה לשתי רביעיות.
למה לא לפתוח פשוט קבוצה של 25? כי בסייבר מעשי כל תלמיד עובד על מכונה משלו, נתקע בנקודה אחרת ושואל שאלה אחרת. בקבוצה של שמונה המדריך מגיע לכל אחד כמה פעמים בכל מפגש. מצד שני, מתחת לשישה תלמידים הקבוצה שבירה: מספיק ששניים חולים או בטיול שנתי, והמפגש מאבד את הדינמיקה שלו. לכן הטווח של 6 עד 10 הוא נקודת איזון סבירה.
ומה לגבי מחיר? ספקים מתמחרים בדרך כלל לפי קבוצה או לפי שעת הדרכה, ולא לפי תלמיד. המשמעות היא שהעלות לתלמיד בקבוצה של שמונה גבוהה יותר מאשר בכיתה מלאה. זו החלטה פדגוגית מודעת: משקיעים יותר בפחות תלמידים, כי המטרה היא עומק. בהצעת המחיר כדאי לבקש במפורש תמחור לקבוצה מצומצמת, ולא להסתפק במחירון של כיתה.
ההחלטה מי נכנס לקבוצה קובעת יותר מכל דבר אחר אם היא תחזיק מעמד עד סוף השנה. ציונים גבוהים לבד הם קריטריון חלש. תלמיד מצטיין במתמטיקה שאין לו עניין במחשבים יעזוב אחרי חודש, ותלמיד עם ממוצע 75 שמתכנת בבית כל ערב יהיה עמוד התווך של הקבוצה.
כמה כלים שעובדים בפועל:
כדאי להקפיד גם על איזון בהרכב. קבוצה של תשעה בנים ובת אחת מאבדת בדרך כלל את הבת תוך כמה שבועות. אם אפשר, פתחו את הקבוצה עם לפחות שלוש בנות, גם אם זה דורש פנייה אקטיבית. בתלמידות רבות מגיעות לסייבר רק כשמישהו אומר להן במפורש שהן מתאימות.
לחטיבות ביניים שמכינות תלמידים לקראת מגמה בתיכון, הקבוצה יכולה לשמש גם כמסלול הכנה. ההורים ישאלו על זה, ותוכלו להפנות אותם למאמר שלנו על מבחן קבלה למגמת סייבר בתיכון, שמסביר מה בודקים ואיך מתכוננים בכיתות ח' ו-ט'.
זה החלק שבו רוב התוכניות נופלות. רכזת המערכת מקבלת בקשה לשבץ "שעתיים סייבר לשמונה תלמידים משלוש כיתות שונות", ומגלה שאין חלון אחד שבו שלוש הכיתות פנויות. יש שלוש דרכים מעשיות להתמודד עם זה.
הפתרון הפשוט ביותר. המפגש המרכזי מתקיים אחרי סיום יום הלימודים, פעם בשבוע, למשך 90 דקות. אין התנגשות עם אף שיעור. החיסרון: הסעות. בבית ספר אזורי שהתלמידים מגיעים אליו באוטובוס, צריך לתאם הסעה מאוחרת או לבחור את היום שבו כבר יש הסעה מאוחרת בגלל פעילות אחרת. בדקו זאת עם הרשות לפני שמתחייבים ליום.
בתיכונים רבים יש שעות שבהן כל השכבה מתפצלת למקצועות בחירה או להעשרה. אם הקבוצה שלכם מגיעה משכבה אחת, החלון הזה מתאים. למשל, בתיכון שבו כל כיתות י' מתפצלות ביום רביעי בשעות 5 ו-6 למגמות, קבוצת הסייבר יכולה להיות אחת האפשרויות באותו חלון.
כשאין שום חלון משותף, אפשר להוציא את התלמידים בכל שבוע משיעור אחר, בסבב קבוע: בשבוע הראשון מהשעה השלישית, בשני מהרביעית, וכך הלאה. כך אף מקצוע לא מפסיד יותר משיעור אחד בחודש. זה דורש תיאום עם הצוות ושקיפות מלאה מול המורים, אבל זה עובד, במיוחד כשמחריגים מראש את המתמטיקה ואת האנגלית ביחידות מוגברות.
את השעות הפרטניות של המורה המלווה קל יותר לשבץ, כי הן מתקיימות עם קבוצות של ארבעה או חמישה תלמידים ולא עם כל הקבוצה. המורה יכול לקבוע שעה אחת עם קבוצת משנה א' ביום ראשון ושעה עם קבוצת משנה ב' ביום שלישי, לפי החלונות של כל קבוצה.
סילבוס שנכתב לכיתה של 30 לא מתאים לקבוצה של 8. בכיתה גדולה המדריך מסביר מול הלוח ואחר כך כולם עושים את אותה משימה. בקבוצה קטנה אפשר לעבוד אחרת: הסבר קצר של 15 דקות, ואחריו כל תלמיד עובד במעבדה וירטואלית בקצב שלו, עם משימות בכמה רמות קושי.
בגיל הזה המטרה היא להבין איך דברים עובדים ולפתח חשיבה של חוקר. מבנה אפשרי לשנה:
קורס כזה, בפורמט פרונטלי בתוך בית הספר, מתואר בעמוד קורס סייבר לנוער לחטיבות ולתיכונים.
כאן אפשר להעמיק: ניתוח תעבורת רשת, חולשות נפוצות באפליקציות ווב, תרגול CTF תחרותי ובניית פרויקט מסכם. קבוצה קטנה בתיכון יכולה גם להשתתף בתחרויות CTF לנוער כנבחרת בית ספרית. בתי ספר ששוקלים להפוך קבוצה כזו לבסיס למגמה מלאה ימצאו את התהליך בעמוד מגמת סייבר בתיכון: איך פותחים.
בשני השלבים כדאי לבנות את השנה סביב פרויקט מסכם אישי. בקבוצה של 8 כל תלמיד יכול להציג 10 דקות מול הנהלת בית הספר וההורים. זה נותן לקבוצה יעד ברור, ונותן לכם חומר להצגה מול הפיקוח. אם בית הספר מתלבט בין סייבר לבינה מלאכותית, קראו את המאמר על תוכנית בינה מלאכותית לבית הספר דרך גפ"ן, שעוסק באותן שאלות של סילבוס וגודל קבוצה מזווית אחרת.
הספק מביא את המדריך, את התוכן ואת סביבת התרגול. בית הספר אחראי לתנאים בשטח, ופה מתגלות לרוב ההפתעות בשבוע הראשון.
הסעיף האחרון חשוב יותר ממה שנדמה. הורה שמגלה שהילד שלו לומד "האקינג" בבית הספר עלול להתקשר בבהלה למנהלת. מכתב פתיחה מסודר, שמסביר שמדובר בהגנה ובסביבה סגורה, מונע את השיחה הזו מראש.
קבוצה שמתחילה בנובמבר מספיקה כ-25 מפגשים עד סוף מאי. קבוצה שמתחילה בינואר מספיקה בקושי 15. התכנון מתחיל לכן הרבה לפני ספטמבר.
פספסתם את ספטמבר? עדיין אפשר לפתוח קבוצה במחצית השנייה. במקרה כזה בקשו מהספק סילבוס מקוצר, ושקלו להגדיל את המפגש השבועי לשעתיים וחצי כדי לפצות על המפגשים שאבדו.
בסוף השנה המנהלת תשאל אם להמשיך, והמפקח ישאל מה קיבלתם מהתקציב. תשובה כמו "התלמידים נהנו" לא מספיקה. כדאי להחליט כבר בפתיחה מה תמדדו.
מדדים שקל לאסוף:
לרקע רחב יותר, מול ועד הורים או מול הרשות, אפשר להיעזר בנתון ממחקר כוח העבודה של ארגון ISC2 לשנת 2023: הפער העולמי בין הביקוש לאנשי אבטחת מידע לבין המצוי עומד על כ-4 מיליון. הנתון לא מבטיח דבר לאף תלמיד, אבל הוא מסביר למה תחום הסייבר לא ייעלם עד שהתלמידים של היום יסיימו את התיכון.
בבתי ספר שעברו שנה קשה, כמו בתי ספר בצפון שהתמודדו עם פינוי, לקבוצה קטנה ויציבה יש גם ערך רגשי. מפגש קבוע עם אותם חברים ואותו מדריך מחזיר שגרה. כתבנו על כך במאמר על תוכניות חוסן לבתי ספר בגפ"ן.
לא. השעות הפרטניות הן חלק ממשרת המורה בבית הספר ולא תקציב שניתן להעביר. את המדריך החיצוני מממנים מתקציב גפ"ן דרך תוכנית מאושרת במאגר, ואת השעות הפרטניות מנצלים לליווי ולתרגול שמעביר מורה מהצוות.
המורה המלווה לא צריך להיות מומחה. הוא צריך להכיר את התלמידים, לשמור על רצף ולתרגל משימות שהמדריך השאיר. מורים למדעי המחשב, למתמטיקה או לטכנולוגיה מתאימים, ורבים מהם לומדים את החומר יחד עם הקבוצה בשנה הראשונה.
העלות לתלמיד גבוהה יותר מאשר בכיתה מלאה, כי התמחור הוא בדרך כלל לפי קבוצה. אם המטרה היא טיפוח מצוינות ועבודה מעשית אמיתית, הקבוצה הקטנה מצדיקה את עצמה. אם המטרה היא חשיפה רחבה לכל השכבה, עדיף לבחור סדנה לכיתה שלמה.
כן, בתנאי שהפער לא גדול מדי. ח' וט' יחד עובדים טוב. ז' וי"א באותה קבוצה כבר מתקשים. בקבוצה מעורבת חשוב שהסילבוס יכלול משימות בכמה רמות קושי.
זה תלוי בעיקר בבית הספר: אישור התוכנית במערכת גפ"ן, שיבוץ חלון במערכת ובדיקת תשתיות. כשהשיבוץ מוכן מראש, אפשר לפתוח בתוך כמה שבועות. לכן כדאי לפנות עוד לפני תחילת השנה.
Cyber For You היא מוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898) וספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך, כך שאפשר לממן את התוכניות שלה דרך גפ"ן. אם אתם סגני מנהל או רכזים שרוצים לפתוח קבוצת סייבר של 6 עד 10 תלמידים, היכנסו לעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר והשאירו פרטים. ציינו בפנייה את גודל הקבוצה, השכבה והחלון שאתם שוקלים במערכת, ונחזור אליכם עם הצעת מחיר לקבוצה מצומצמת וסילבוס מותאם.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
