שגרירי רשת בבית הספר: איך מכשירים קבוצת תלמידים להוביל מוגנות ברשת בתקציב גפ"ן

שגרירי רשת בבית הספר: איך מכשירים קבוצת תלמידים להוביל מוגנות ברשת בתקציב גפ"ן

תוכן עניינים

תוכנית שגרירי רשת בבית ספר מכשירה קבוצה של 15 עד 20 תלמידים מכיתות ח' עד י' להעביר פעילויות מוגנות ברשת לשכבות הצעירות. ברוב בתי הספר המבנה הזה עובד: 10 עד 12 מפגשי הכשרה של 90 דקות, ואחריהם סבב שבו כל זוג שגרירים מפעיל שיעור אחד או שניים בכיתות ד' עד ז'. התוכנית ממומנת מתקציב גפ"ן כשהספק מוכר במאגר התוכניות של משרד החינוך. הספק מביא מדריך קבוע, סילבוס כתוב, תבניות לערכות הדרכה ודיווח נוכחות. בית הספר מביא חדר, איש צוות מלווה (בדרך כלל היועצת או רכזת החברה) וחלון זמן קבוע במערכת השעות. בסוף השנה נשארת בבית הספר תיקייה של פעילויות מוכנות שנבנו על ידי התלמידים עצמם, ואפשר להשתמש בה שוב בשנה הבאה.

בהמשך תמצאו את מה שמנהל, יועצת או רכז חברה צריכים כדי לקבל החלטה: איך בוחרים את הקבוצה, מה לומדים בכל שלב, איך נראה התוצר, מה מבקשים בהצעת המחיר ואיך משבצים את התוכנית בלוח השנה כך שהשגרירים יגיעו מוכנים ליום האינטרנט הבטוח בפברואר.

למה תלמידים מקשיבים לשגריר בן 15 יותר מאשר להרצאה באולם

רוב בתי הספר מכירים את הרצאת המוגנות באולם, מול 300 תלמידים. היא מסמנת וי על הנושא, ומעט ממנה נשאר. תלמיד כיתה ה' שומע מבוגר מדבר על "סכנות ברשת" ומסווג את זה מהר כעוד נאום. המצב משתנה כשמולו עומד תלמיד כיתה ט' שהוא מכיר מההפסקות ומספר איך חבר שלו איבד חשבון פורטנייט אחרי שלחץ על קישור ל"סקינים בחינם". ההקשבה אחרת, וגם השאלות שעולות בסוף אחרות.

הנתונים מראים כמה הנושא קרוב לחיי התלמידים. לפי סקר של Pew Research Center שפורסם ב-2022, 46% מבני הנוער בארה"ב בגילאי 13 עד 17 חוו לפחות אחת משש צורות של בריונות או הטרדה ברשת, והצורה הנפוצה ביותר הייתה קריאה בשמות פוגעניים. באותה סדרת סקרים דווח ש-95% מבני הנוער מחזיקים בסמארטפון או יכולים להשתמש בו. דו"ח מצב הילדים בעולם של UNICEF משנת 2017 העריך שאחד מכל שלושה משתמשי אינטרנט בעולם הוא מתחת לגיל 18. הילדים כבר נמצאים ברשת. השאלה היא מי ידבר איתם על מה שקורה שם, ובאיזו שפה.

יש רווח נוסף, ומנהלים מגלים אותו בדרך כלל רק אחרי השנה הראשונה. השגרירים עצמם משתנים. נער שצריך להסביר לכיתה ו' למה לא שולחים תמונה לאדם שהכירו במשחק לומד את החומר לעומק שאף הרצאה לא תיתן לו. לא פעם הקבוצה הופכת גם לכתובת לא רשמית: תלמיד צעיר ניגש לשגריר במסדרון עם צילום מסך שמטריד אותו, והשגריר יודע להפנות אותו ליועצת.

מי נכנס לקבוצה: בחירת 15 עד 20 שגרירים

הטעות הנפוצה היא לבחור רק את התלמידים שנחשבים "טכנולוגיים". שגריר טוב צריך לעמוד מול כיתה, להקשיב לילד בן 10 בלי להתנשא ולשמור על דיסקרטיות. את הידע הטכני מלמדים במפגשים. את היכולת לדבר עם ילדים קשה הרבה יותר ללמד.

מודל מיון שעובד בבתי ספר בגדלים שונים:

  • הודעה פתוחה לשכבות ח' עד י' עם טופס קצר: למה אני רוצה להיות שגריר, באיזו אפליקציה אני משתמש הכי הרבה, האם עמדתי פעם מול קהל.
  • המלצות מחנכים, כדי להכניס גם תלמידים שלא יגישו מיוזמתם אבל מתאימים מאוד לתפקיד.
  • שיחה של חמש דקות עם היועצת, שבודקת בעיקר בשלות ויכולת לשמור על פרטיות של אחרים.
  • תמהיל מכוון: בנים ובנות, שכבות שונות, תלמידים חזקים לימודית לצד תלמידים שמחפשים מקום להצליח בו מחוץ לציונים.

כדאי לשלב שלושה או ארבעה תלמידים מהשכבה הצעירה בקבוצה, למשל מכיתה ח'. בשנה הבאה הם יהיו הוותיקים שמלווים את המחזור החדש, והתוכנית לא תתחיל מאפס בכל ספטמבר. בתי ספר שמעדיפים לשלב את הקבוצה בתוך מערכת השעות יכולים לקרוא איך עושים את זה בפועל במאמר על שילוב קבוצה קטנה של תלמידים בתוכנית גפ"ן דרך שעות פרטניות.

גודל קבוצה, מספר מפגשים ומשך כל מפגש

הטווח המומלץ הוא 15 עד 20 תלמידים. בקבוצה של פחות מ-12 אין מספיק זוגות כדי לכסות שכבה שלמה של כיתות צעירות. בקבוצה של יותר מ-22 המדריך לא מספיק לתת משוב אישי על ההדרכה של כל זוג, וזה החלק שהכי משפיע על איכות ההפעלה בכיתות.

המבנה המלא נראה כך:

  • 10 עד 12 מפגשי הכשרה של 90 דקות, כלומר שני שיעורים צמודים, פעם בשבוע.
  • שני מפגשי תרגול שבהם כל זוג מעביר את הפעילות שלו לשאר הקבוצה ומקבל משוב מסודר.
  • סבב הפעלה בכיתות הצעירות: שיעור של 45 דקות לכל כיתה, זוג שגרירים לכל כיתה, והיועצת או המדריך נוכחים בחדר.
  • מפגש סיכום אחרי הסבב, עם הפקת לקחים ועדכון של ערכות ההדרכה.

למה 90 דקות ולא שיעור בודד? כי חצי מכל מפגש מוקדש לתרגול מעשי: לפתוח את הגדרות הפרטיות בטלפון, לנתח הודעת פישינג אמיתית, לבנות קטע של פעילות ולהעביר אותו. ב-45 דקות זה לא נכנס. בית ספר שלא מצליח לפנות שני שיעורים רצופים יכול להתחיל בגרסה מקוצרת של 8 מפגשים, בתנאי שמפגשי התרגול נשארים. אותם קשה מאוד לוותר עליהם.

הסילבוס: מה לומדים בכל מפגש

הסילבוס בנוי בארבעה שלבים. השלב הראשון מכניס את התלמידים לחומר, השני עוסק בצד האנושי, השלישי מלמד אותם להדריך, והאחרון מוקדש לבנייה ולתרגול. הנושאים משתנים מעט משנה לשנה לפי מה שקורה באפליקציות שהילדים משתמשים בהן.

מפגשים 1 עד 3: להבין את הזירה

  • עקבות דיגיטליות: מה נשאר ברשת אחרי שמוחקים פוסט, ומה רואים עליך בחיפוש פשוט.
  • הגדרות פרטיות בווטסאפ, אינסטגרם וטיקטוק, על הטלפון האישי של כל תלמיד.
  • פישינג והונאות במשחקים: קישורים לפריטים בחינם, חשבונות מזויפים של "תמיכה", גניבת חשבונות.
  • סיסמאות ואימות דו שלבי, כולל הפעלה בפועל על חשבון אחד לפחות.

מפגשים 4 עד 6: הצד האנושי

  • בריונות ברשת והתפקיד של מי שעומד מהצד בקבוצת הווטסאפ הכיתתית.
  • שיימינג, צילום בלי רשות והפצה של תמונות.
  • פנייה של זרים ברשתות ובמשחקים: איך מזהים שמשהו לא בסדר, בשפה מותאמת לגיל.
  • תוכן שנוצר בבינה מלאכותית: דיפפייק, תמונות מזויפות והודעות קוליות מפוברקות.

הנושא האחרון תופס מקום גדול יותר בכל שנה. בתי ספר שרוצים להעמיק בו בנפרד יכולים לבדוק את תוכנית הבינה המלאכותית לבית הספר דרך גפ"ן, שעוסקת בכלים עצמם ובשימוש אחראי בהם.

מפגשים 7 עד 9: איך מעבירים פעילות

  • בניית מערך של 45 דקות: פתיחה, פעילות, דיון וסגירה.
  • איך מדברים עם ילדים בני 9 עד 12, ואיך מסבירים בלי להפחיד.
  • ניהול כיתה בסיסי: מה עושים כשכולם מדברים בבת אחת או כשילד אחד משתלט על הדיון.
  • פרוטוקול הפניה: מה עושים כשילד מספר משהו מדאיג.

על הנקודה האחרונה לא מתפשרים. שגריר לא מטפל ולא חוקר. שגריר מקשיב, לא מבטיח לשמור סוד ומעביר את המידע לאיש הצוות המלווה באותו יום. השגרירים לומדים גם להכיר את מוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, כדי שיוכלו לספר עליו לילדים ולהורים.

מפגשים 10 עד 12: בנייה ותרגול

כל זוג בוחר נושא וגיל יעד, בונה ערכת הדרכה ומעביר אותה לשאר הקבוצה. המדריך והיועצת נותנים משוב בכתב, והזוג מתקן לפני שהוא נכנס לכיתה אמיתית. ברוב הקבוצות הגרסה השנייה של הפעילות טובה בהרבה מהראשונה, ובדיוק בשביל זה המפגשים האלה קיימים.

התוצר המסכם: ערכת הדרכה שנשארת בבית הספר

כל זוג שגרירים מסיים את התוכנית עם ערכה שלמה: מערך שיעור כתוב, מצגת קצרה או משחק, דף עבודה לתלמידים ודף של עמוד אחד שהילדים לוקחים הביתה להורים. הנה דוגמה מקבוצה טיפוסית: זוג מכיתה ט' בנה "חדר בריחה" על פישינג לכיתה ה'. הפעילות כוללת ארבע תחנות, ובכל אחת מחכה הודעה חשודה אחרת: SMS על חבילה שלא הגיעה, הודעה מ"חבר" שמבקש קוד אימות, פרסומת למטבעות משחק וקישור לחידון. הכיתה צריכה לזהות את הסימן המחשיד בכל תחנה כדי לקבל את הספרה הבאה בקוד.

בסוף השנה בית הספר מחזיק תיקייה של 8 עד 10 פעילויות, מסודרות לפי נושא ולפי שכבת גיל. המחזור הבא של השגרירים מתחיל ממנה, משפר את מה שלא עבד ומוסיף נושאים חדשים. התוצר מתאים גם לתיק התוכניות שבית הספר מציג למפקחת, כי הוא מראה עבודה שנעשתה בפועל ולא רק רשימת מפגשים.

לאירוע המסכם יש שתי אפשרויות נפוצות. הראשונה היא יום האינטרנט הבטוח בפברואר, שבו השגרירים מפעילים את כל השכבות הצעירות באותו יום. על בניית יום כזה אפשר לקרוא עוד במאמר על יום האינטרנט הבטוח בבית הספר וסדנת סייבר במימון גפ"ן. האפשרות השנייה היא ערב הורים, שבו שגרירים מציגים 15 דקות על מה שהם רואים ברשת. הורים שומעים מנער בן 15 דברים שהם לא היו שומעים מאיש מקצוע, ונוטים גם לזכור אותם.

איך מתקצבים תוכנית שגרירי רשת מגפ"ן

במסגרת גפ"ן בית הספר בוחר תוכניות של ספקים חיצוניים מתוך מאגר התוכניות של משרד החינוך, ומממן אותן מהתקציב שהוקצה לו. Cyber For You היא ספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך ומוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898), ולכן אפשר להזמין ממנה תוכנית דרך מערכת גפ"ן.

סדר הפעולות המומלץ:

  • בדיקת יתרה: לברר מול מזכירות בית הספר או מנהלת החשבונות כמה נשאר בתקציב גפ"ן לשנה הנוכחית.
  • אימות הספק והתוכנית: לוודא שהספק והתוכנית מופיעים במאגר.
  • הצעת מחיר מפורטת: לבקש פירוט של מספר מפגשי ההכשרה, משך כל מפגש, מספר הכיתות שהשגרירים יפעילו והחומרים הכלולים.
  • הזמנה במערכת גפ"ן לפני שהמפגש הראשון מתקיים, ולא בדיעבד.
  • אישור ביצוע אחרי המפגשים, לפי דיווחי הנוכחות של הספק.

למחיר אין מספר אחד קבוע. הוא נגזר בעיקר ממספר המפגשים, מכמות ההפעלות שהמדריך מלווה בכיתות ומהשאלה אם יש אירוע מסכם. בית ספר שמתכנן גם סדנה ליום האינטרנט הבטוח יכול לאגד את שתי הפעילויות בהזמנה אחת, וכך לנהל מול ספק אחד ולוח זמנים אחד. בבתי ספר בצפון ובבתי ספר שקלטו תלמידים מפונים, תוכנית שגרירים יכולה להשתלב גם בתוכניות החוסן שבית הספר מפעיל.

מה הספק נדרש לספק, ומה בית הספר מביא מהצד שלו

חלוקת אחריות ברורה מראש חוסכת את רוב התקלות שקורות באמצע השנה. כדאי לכתוב אותה כנספח להצעת המחיר.

באחריות הספק

  • מדריך קבוע לאורך כל התוכנית, עם ניסיון בהדרכת נוער ובתחום הסייבר. החלפה של מדריך באמצע פוגעת בקבוצה.
  • סילבוס כתוב שנשלח לבית הספר לפני המפגש הראשון.
  • תבניות לערכות הדרכה ודוגמאות לפעילויות.
  • דיווח נוכחות אחרי כל מפגש לאיש הצוות המלווה.
  • פרוטוקול הפניה כתוב, שמתואם עם היועצת לפני תחילת הסבב בכיתות.
  • ליווי של לפחות חלק מההפעלות בכיתות הצעירות.
  • משוב מסכם בכתב ותעודת השתתפות לכל שגריר.

באחריות בית הספר

  • חדר עם מקרן ו-Wi-Fi יציב. מחשבים לא חובה, כי רוב העבודה נעשית על הטלפונים של התלמידים.
  • איש צוות מלווה, בדרך כלל היועצת או רכזת החברה, שנוכח בחלק מהמפגשים ובכל ההפעלות בכיתות.
  • חלון קבוע במערכת השעות, באותו יום ובאותה שעה לאורך כל ההכשרה.
  • תיאום מראש עם מחנכות השכבות הצעירות על מועדי ההפעלה.
  • אישור הורים להשתתפות השגרירים, במיוחד אם יש יציאה משיעורים.

שאלה אחת כדאי לשאול כל ספק בפגישת ההיכרות: "מה קורה אם תלמיד בכיתה ה' מספר לשגריר על פגיעה?" ספק רציני יענה מיד, עם שמות של תפקידים ועם סדר פעולות. אם התשובה מתחילה ב"נראה כשנגיע לזה", כדאי להמשיך לבדוק ספקים אחרים.

לוח זמנים לשנת הלימודים

התאריך שכדאי לתכנן ממנו לאחור הוא יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי, שמצוין בדרך כלל ביום שלישי השני של פברואר. לוח זמנים שמתאים לרוב בתי הספר:

  • ספטמבר: החלטה עקרונית, פגישה עם הספק, הצעת מחיר והזמנה במערכת גפ"ן.
  • אוקטובר, אחרי החגים: הודעה לשכבות, איסוף טפסים, שיחות מיון ובחירת הקבוצה.
  • נובמבר עד סוף ינואר: מפגשי ההכשרה ומפגשי התרגול.
  • פברואר: סבב הפעלות ראשון סביב יום האינטרנט הבטוח.
  • מרץ עד אפריל: סבב שני בשכבות שלא הספיקו, או ערב הורים.
  • מאי: מפגש סיכום, עדכון התיקייה ובחירת הוותיקים שימשיכו לשנה הבאה.

בית ספר שמחליט רק בדצמבר עדיין יכול לקיים את התוכנית. דוחסים את ההכשרה לשמונה מפגשים בינואר ובפברואר, ומזיזים את סבב ההפעלות למרץ. מה שכן כדאי להימנע ממנו הוא להתחיל אחרי פסח. תקופת הבגרויות והמבחנים בסוף השנה לא משאירה זמן לסבב בכיתות, והתוכנית נגמרת לפני שהשגרירים מגיעים לחלק החשוב.

איך יודעים שהתוכנית עבדה

החישוב הראשון פשוט. קבוצה של 18 שגרירים היא 9 זוגות. אם כל זוג מפעיל שתי כיתות של 30 תלמידים, התוכנית מגיעה לכ-540 תלמידים צעירים במפגש קבוצתי של 45 דקות. זה מספר שקל להציג למפקחת ולהנהלה, והוא נותן מסגרת להשוואה בשנה הבאה.

מעבר לכמות, כדאי למדוד כמה דברים שמראים שינוי בפועל:

  • שאלון קצר לפני ואחרי בכיתות הצעירות, חמש שאלות על זיהוי הודעה חשודה ועל מה עושים כשמישהו מציק ברשת.
  • פניות ליועצת בנושאי רשת בחודשים שאחרי הסבב, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
  • משוב מחנכות של הכיתות שהופעלו: מה עבד, מה היה ארוך מדי, מה הילדים שאלו אחר כך.
  • שאלון לשגרירים עצמם, כולל השאלה אם היו רוצים להמשיך שנה נוספת.

עלייה במספר הפניות ליועצת אחרי הסבב היא סימן טוב, גם אם זה נשמע הפוך. היא אומרת שהילדים יודעים לאן לפנות ומרגישים בנוח לעשות זאת. כדאי להכין את צוות הייעוץ לכך מראש, כדי שהעלייה לא תתפרש כבעיה חדשה.

שאלות נפוצות

מאיזה גיל תלמיד יכול להיות שגריר רשת?

הגיל המתאים ביותר הוא כיתות ח' עד י'. תלמידים בגילים האלה מספיק בוגרים כדי לעמוד מול כיתה ולשמור על פרטיות של ילדים אחרים, ועדיין קרובים מספיק לגיל של כיתות ד' עד ז' כדי שיקשיבו להם. בחטיבת ביניים בלי תיכון צמוד אפשר לבנות קבוצה מכיתות ח' וט' שמפעילה את כיתות ז'.

האם צריך מעבדת מחשבים?

לא. רוב העבודה נעשית על הטלפונים של השגרירים עצמם, כי שם נמצאות הגדרות הפרטיות והאפליקציות שמדברים עליהן. מספיקים חדר עם מקרן ו-Wi-Fi יציב. אם יש תלמיד בלי סמארטפון, הוא עובד בזוג עם חבר.

כמה זמן היועצת או רכזת החברה צריכה להשקיע?

בתקופת ההכשרה מדובר בנוכחות בחלק מהמפגשים, נניח אחד מכל שניים, ובשיחת תיאום קצרה עם המדריך פעם בשבועיים. בתקופת הסבב בכיתות הנוכחות גבוהה יותר, כי איש צוות צריך להיות בחדר בכל הפעלה. רוב העבודה הלוגיסטית, כמו סילבוס, חומרים ודיווח, נמצאת אצל הספק.

אפשר להזמין את התוכנית מגפ"ן גם באמצע השנה?

כן, כל עוד יש יתרה בתקציב וההזמנה נרשמת במערכת לפני תחילת הפעילות. התוכנית פשוט מתקצרת. כדאי לבדוק את היתרה מול מנהלת החשבונות לפני הפגישה עם הספק, כדי שהצעת המחיר תיבנה לפי מה שבאמת אפשר לממן.

השעות של השגרירים נספרות למעורבות חברתית?

בהרבה תיכונים ההפעלות בכיתות הצעירות מתאימות לאופי של מעורבות חברתית, כי מדובר בפעילות התנדבותית שמשרתת את הקהילה הבית ספרית. ההחלטה נמצאת אצל רכזת המעורבות החברתית בבית הספר, ולכן כדאי לתאם איתה מראש איך יתועדו השעות.

הצעד הבא: תוכנית שגרירים שמותאמת לבית הספר שלכם

אם אתם מנהלים בית ספר, משמשים כיועצת או מרכזים חברה ושוקלים להקים קבוצת שגרירי רשת השנה, השלב הראשון הוא שיחה קצרה על גודל הקבוצה, השכבות שתרצו להפעיל ותקציב גפ"ן שעומד לרשותכם. בעקבותיה תקבלו סילבוס והצעת מחיר מפורטת שאפשר להעביר להנהלה ולהזין למערכת.

כל הפרטים על התוכניות שאנחנו מפעילים בחטיבות ובתיכונים, כולל מבנה, נושאים ודרך ההזמנה, נמצאים בעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר במימון גפ"ן. שגרירים שירצו להעמיק אחרי שנת ההכשרה יכולים להמשיך לקורס סייבר לנוער שמתקיים פרונטלית בחטיבות ובתיכונים. השאירו פרטים בעמוד התוכניות, ונחזור אליכם לתיאום פגישה.

תוכן עניינים

שגרירי רשת בבית הספר: איך מכשירים קבוצת תלמידים להוביל מוגנות ברשת בתקציב גפ"ן

אולי יעניין אותך גם

לא תמיד קל להתחיל משהו לגמרי מהתחלה

השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.

שלחו לנו מייל

info@cyberforyou.co.il

שעות פתיחה

א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.