תוכנית סייבר לנוער ברשות מקומית שמאגדת תלמידים מכמה בתי ספר לקבוצה אחת היא הדרך המעשית לפתוח קורס רציני גם כשבכל בית ספר יש רק שישה או שמונה תלמידים שמתעניינים. הרשות מרכזת את הגיוס, בוחרת מקום מפגש אחד נגיש, קובעת מפגש שבועי קבוע אחר הצהריים, ומחלקת את העלות בין בתי הספר לפי מספר התלמידים של כל אחד. כדי שהתוכנית תצא לדרך צריך לסגור מראש מינימום משתתפים, מיקום, שעה, מודל תשלום והצעת מחיר אחת מספק מוכר. ככה כל מנהל יודע בדיוק על מה הוא חותם.
המדריך עובר על ההחלטות האלה לפי הסדר שבו רכז תוכניות במחלקת חינוך או נוער פוגש אותן בפועל, מהשיחה הראשונה עם המנהלים ועד אירוע הסיום ביוני.
עלות של מדריך סייבר כמעט לא משתנה בין קבוצה של 8 לקבוצה של 20. המדריך מגיע, מכין את סביבת התרגול ומלמד שעה וחצי או שעתיים, וזה המחיר. כשכל בית ספר פותח קבוצה משלו עם קומץ תלמידים, המחיר לתלמיד מטפס, ולעתים קרובות התוכנית פשוט לא נפתחת כי אף מנהל לא מצליח להצדיק אותה לבד. ברגע שהרשות מחברת שלושה או ארבעה בתי ספר, מתקבלת קבוצה מלאה במחיר שכל אחד מהם יכול לעמוד בו.
יש גם יתרון שקשה למדוד בטבלה. תלמיד כיתה ח' שמתעניין בסייבר הוא לא פעם היחיד בכיתה שלו עם התחביב הזה. בקבוצה רשותית הוא פוגש 15 או 20 בני נוער מבתי ספר אחרים עם אותו עניין, והמוטיבציה משתנה. ראינו קבוצות שבהן תלמידים מבתי ספר שונים התחילו לפתור אתגרים יחד גם מחוץ לשעות המפגש.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פועלות בישראל יותר מ-250 רשויות מקומיות, ובחלק גדול מהן, בעיקר במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות הקטנות, יש חטיבת ביניים אחת או שתיים בלבד. בדיוק שם קבוצה משותפת הופכת לאפשרות היחידה. רשויות בפריפריה מרוויחות מזה עוד דבר: תלמיד שמגיע עם בסיס אמיתי בסייבר מגיע מוכן יותר למיונים לתוכנית מגשימים, תוכנית של קרן רש"י ומשרד הביטחון שפועלת בפריפריה. כתבנו על זה בהרחבה במאמר הכנה למגשימים: איך הילד מגיע למיונים עם בסיס אמיתי בסייבר ובתכנות, ושווה לשלוח אותו גם להורים.
בקבוצה פרונטלית אנחנו ממליצים לתכנן 15 עד 20 משתתפים. מתחת ל-12 העלות לתלמיד עולה מהר, ואם שניים או שלושה נושרים באמצע השנה הקבוצה מתחילה להרגיש ריקה. מעל 22 קשה למדריך אחד לשבת ליד כל תלמיד בזמן תרגול מעשי, וזה החלק שבו לומדים הכי הרבה בסייבר. המינימום המדויק לפתיחה נקבע בהצעת המחיר, וכדאי לבקש שיופיע בה במפורש.
תכננו מרווח. בחודש הראשון תמיד יש תלמידים שמגלים שהמפגש מתנגש עם חוג כדורסל, או שהקצב לא מתאים להם. אם המינימום הוא 15, תכוונו ל-18 או 19 נרשמים כשהקבוצה נפתחת.
שימו לב לפער הגילאים. קבוצה שמערבבת תלמידי ז' ותלמידי י"א לא עובדת טוב, כי הבסיס במתמטיקה ובאנגלית שונה מדי. עדיף לבנות קבוצה של שתי שכבות סמוכות, למשל ח' ו-ט', או קבוצה נפרדת לתיכון.
דוגמה: מועצה אזורית עם ארבע חטיבות ביניים. מבית ספר אחד נרשמו 6 תלמידים, מהשני 5, מהשלישי 4 ומהרביעי 7. אף אחד מהם לא יכול לפתוח קבוצה לבד. יחד יש 22 נרשמים, ואחרי נשירה טבעית נשארת קבוצה של 18 או 19 תלמידים, בדיוק בטווח הנכון.
לרשות יש בדרך כלל כמה אפשרויות, ולכל אחת מחיר משלה:
לפני שמחליטים, בדקו את הדרישות הטכניות. צריך רשת אלחוטית שמחזיקה 20 מחשבים בו זמנית, מספיק שקעים, מקרן או מסך גדול, ותשובה ברורה לשאלה מי מספק את המחשבים: התלמידים מביאים מחשב נייד, המקום מספק עמדות, או שהספק מביא ציוד. בקשו מהספק רשימת דרישות מינימום כתובה ותעבירו אותה לאחראי המקום.
נקודה שנשכחת כמעט תמיד: סינון תוכן. רשתות של בתי ספר ושל מבני ציבור חוסמות לא פעם אתרים וכלים שמשמשים בתרגול סייבר חוקי, כמו סביבות תרגול מקוונות. שיחה של עשר דקות עם איש המחשוב של הרשות לפני המפגש הראשון חוסכת מפגש שלם של תקלות.
במועצה אזורית ההסעה היא חלק מהמיקום. אם אין הסעה, תלמידים מהיישובים הרחוקים לא יגיעו, גם אם הם הכי מתאימים. כשההסעות לא אפשריות, אפשר לשקול קורס סייבר והאקינג לנוער באונליין שבו כל תלמיד מתחבר מהבית, ולקיים שניים או שלושה מפגשים פרונטליים משותפים במהלך השנה.
כל בית ספר מסיים ביום אחר ובשעה אחרת. מתחילים מטבלה פשוטה: לכל בית ספר משתתף, שעת סיום הלימודים בכל יום בשבוע. משם בוחרים יום שבו כולם מסיימים מוקדם יחסית, וקובעים את תחילת המפגש חצי שעה עד שעה אחרי הסיום המאוחר ביותר, כדי שיהיה זמן לאכול ולהגיע.
בחטיבת ביניים מפגש של שעה וחצי פעם בשבוע עובד טוב. בתיכון אפשר להגיע לשעתיים. הימנעו מיום שישי ומימים שבהם נפגשות תנועות הנוער ביישוב, ובדקו מול מחלקת הספורט והחוגים של הרשות אילו ימים כבר עמוסים.
לוח השנה קובע כמה מפגשים באמת יתקיימו. אם מתחילים אחרי סוכות ומסיימים בתחילת יוני, ומורידים את חופשות חנוכה ופסח, ימי זיכרון, פורים וימי בחירות, נשארים בדרך כלל 25 עד 30 מפגשים. בתיכון צריך לסיים מוקדם יותר בגלל תקופת הבגרויות. ספרו את המפגשים מראש ותכניסו את המספר להצעת המחיר, כך שהתשלום יהיה לפי מפגשים שהתקיימו ולא לפי חודשים.
מנהלים ישאלו אתכם על הסילבוס, ומגיע להם לקבל תשובה מפורטת. בקורס הסייבר הפרונטלי שלנו לנוער התלמידים מתחילים מהבנה של איך מחשבים ורשתות מדברים זה עם זה, עוברים לעבודה בלינוקס ולתכנות בסיסי בפייתון, ומשם לאתגרי CTF, תרגילים שבהם מחפשים חולשות בסביבה סגורה שנבנתה במיוחד לתרגול. הפירוט המלא נמצא בעמוד קורס סייבר לנוער פרונטלי לחטיבות ולתיכונים.
חלק קבוע בכל קורס הוא אתיקה וחוק. התלמידים לומדים שחדירה לחומר מחשב בלי הרשאה היא עבירה לפי חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, ושכל תרגול נעשה רק בסביבות מורשות. זה מרגיע הורים, וזה גם מה שמבדיל בין חינוך לסייבר לבין סקרנות שעלולה להסתבך.
רשות יכולה להפעיל יותר מתחום אחד. אם יש עניין גדול בבינה מלאכותית, אפשר לפתוח קבוצה של קורס בינה מלאכותית לנוער במקביל, באותו מתנ"ס ובאותו יום, ולחסוך בתיאום ובהסעות.
תכננו סיום שנראה. תחרות CTF בין צוותים מעורבים מבתי ספר שונים, עם הורים וראש המועצה בקהל, נותנת לתלמידים יעד ולרשות תמונה טובה לדוח השנתי.
זה החלק שבו רוב התוכניות המשותפות נתקעות, ולכן כדאי לסגור אותו בכתב לפני הגיוס. יש ארבעה מודלים נפוצים:
דוגמה עם מספרים להמחשה בלבד, לא מחיר אמיתי: נניח שעלות הקבוצה לשנה היא 36,000 ש"ח ויש בה 24 תלמידים. העלות לתלמיד היא 1,500 ש"ח. בית ספר עם 8 תלמידים משלם 12,000 ש"ח, ובית ספר עם 4 תלמידים משלם 6,000. אם הרשות מממנת שליש מהעלות, הסכומים יורדים ל-8,000 ול-4,000 בהתאמה.
לגבי תקציב גפ"ן: כל בית ספר מחזיק בתקציב משלו ומזמין ממנו תוכניות מספקים שנמצאים במערך התוכניות של משרד החינוך. לפני שאתם מתכננים שהחלק של בית הספר ישולם מגפ"ן, בדקו עם כל מנהל ועם המפקחת שהמבנה של קבוצה רשותית אחר הצהריים מתאים לכללים של אותה שנה. לרשויות שכבר בונות תוכנית מצוינות, המאמר כיתת מצוינות סייבר בבית הספר: מבנה, תקציב גפ"ן, גודל קבוצה ומיון תלמידים נותן מסגרת שאפשר להעתיק ממנה.
החלטה נוספת: מי חותם מול הספק. כשהרשות חותמת וגובה מבתי הספר, יש הסכם אחד, חשבונית אחת ואיש קשר אחד. כשכל בית ספר מזמין את החלק שלו בנפרד, אין צורך בהעברות כספים בין גופים, אבל יש ארבע הזמנות לתאם. ברוב המקרים הרשות מעדיפה את האפשרות הראשונה.
הצעת מחיר טובה מתחילה בבקשה מפורטת. שלחו לספק את הפרטים האלה:
בהצעה שתקבלו חפשו מחיר כולל ומחיר למפגש, מינימום משתתפים ומה קורה אם הקבוצה יורדת מתחתיו באמצע השנה, מי מחליף את המדריך כשהוא חולה, האם יש דיווח נוכחות חודשי, ומה כלול בחומרי הלימוד. דיווח הנוכחות חשוב במיוחד בקבוצה משותפת, כי כל מנהל ירצה לדעת אם התלמידים שלו באמת מגיעים.
בדקו גם את מעמד הספק. Cyber For You היא מוסד מוכר של משרד העבודה, מספר 48898, וספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך. כל הפרטים על התוכניות לבתי ספר ולרשויות נמצאים בעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר, חטיבות ותיכונים, ושם אפשר גם להשאיר פרטים לקבלת הצעה.
הגיוס עובר דרך בתי הספר, אבל מי שצריך להוביל אותו זו הרשות. הכינו פלאייר אחד, טופס הרשמה אחד ותאריך יעד אחד, ובקשו מכל בית ספר להפיץ אותם בערוצים שלו: קבוצות ההורים, אתר בית הספר ומחנכי השכבה. פלאייר שונה בכל בית ספר מייצר בלבול, וכשהורה שואל שאלה הוא צריך לקבל אותה תשובה מכל מקום.
מה שהכי עובד הוא מפגש טעימה פתוח. שעה אחת, בתחילת ספטמבר, במקום שבו הקבוצה תיפגש. התלמידים פותרים אתגר קטן, ההורים שומעים מהמדריך מה ילמדו ואיך. בדרך כלל מי שמגיע למפגש כזה נרשם.
הורים שואלים שתי שאלות שחוזרות על עצמן. הראשונה: האם מלמדים את הילד שלי לפרוץ. התשובה היא שמלמדים איך מערכות נפרצות כדי להגן עליהן, בסביבה סגורה ובכללים ברורים. השנייה נוגעת לזמן מסך. כאן כדאי להסביר שמדובר בלמידה פעילה עם מדריך, לא בגלילה. אם הרשות רוצה לחבר את זה לנושא רחב יותר, אפשר להציע לבתי הספר במקביל את תוכנית מוגנות ברשת לבית הספר, שפונה לכל השכבה.
קבעו תאריך סגירת הרשמה, והודיעו לבתי הספר שבוע אחרי כמה תלמידים נרשמו מכל אחד. ככה כל מנהל יודע מה הסכום שלו לפני שהוא מתחייב.
רוב הכשלונות בתוכניות רשותיות קורים כי ההכנה מתחילה בספטמבר. הנה לוח זמנים שמתחיל מוקדם יותר:
שווה לשמור את הטבלה הזו בקובץ משותף עם המנהלים. כשכל אחד רואה איפה התהליך עומד, מספר המיילים יורד בחצי.
כן. מחלקת חינוך או נוער יכולה להזמין קבוצה ולממן אותה מהתקציב שלה, ולגייס תלמידים דרך בתי הספר. כשרוצים שבתי הספר ישתתפו במימון, כל אחד מהם צריך לאשר את החלק שלו מראש.
זה תלוי בהסכם שנחתם. לכן ההסכם בין הרשות לבתי הספר צריך לקבוע שההתחייבות היא לשנה שלמה, ושתלמידים שכבר משתתפים ממשיכים גם אם בית הספר שלהם מפסיק לממן. בהצעת המחיר מהספק בדקו מה קורה אם מספר המשתתפים יורד מתחת למינימום.
לא מומלץ. הפער בבסיס בין כיתה ז' לכיתה י"א גדול מדי, ואחת הקבוצות תשתעמם. עדיף שתי קבוצות נפרדות באותו מקום ובאותו יום, בשעות עוקבות.
לא. הקורס מתחיל מהבסיס. מה שכן עוזר הוא אנגלית ברמה שמאפשרת לקרוא הוראות, וסקרנות. המדריכים מתאימים את הקצב לקבוצה.
כשהבקשה כוללת את מספר המשתתפים, השכבות, המיקום ומספר המפגשים, אפשר לקבל הצעה תוך ימים ספורים. בקשה כללית בלי פרטים מאריכה את התהליך, כי צריך לחזור ולברר.
אם אתם מתכננים קבוצת סייבר רשותית לשנה הקרובה, התחילו מהצעת מחיר מבוססת. היכנסו לעמוד תוכניות הסייבר וההייטק לבתי ספר ולרשויות, השאירו את מספר בתי הספר, השכבות ומספר המשתתפים המשוער, ונחזור אליכם עם הצעה מסודרת שאפשר להעביר למנהלים ולחלק ביניהם.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
