תוכנית מוגנות ברשת לבית הספר בתקציב גפ"ן: מה כולל, לאילו שכבות ואיך מזמינים

תוכנית מוגנות ברשת לבית הספר בתקציב גפ"ן: מה כולל, לאילו שכבות ואיך מזמינים

תוכן עניינים

תוכנית מוגנות ברשת לבתי ספר במימון גפ"ן היא תוכנית שנתית שמלמדת תלמידי ז' עד ט' לזהות פישינג, לאבטח את החשבונות שלהם, להתמודד עם שיימינג ולדעת למי פונים כשמשהו משתבש. במבנה שאנחנו מציעים כל שכבה מקבלת 10 עד 14 מפגשים של 90 דקות לאורך השנה. כל קבוצה היא בגודל כיתה רגילה, עד 35 תלמידים, ומלווה אותה מדריך קבוע מטעם המכללה ואיש צוות של בית הספר. בית הספר מספק כיתה עם מקרן וחיבור אינטרנט יציב, ומעבדת מחשבים אם יש. ההזמנה עוברת דרך מערכת גפ"ן, כי Cyber For You היא ספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך. את הצעת המחיר מקבלים בעמוד התוכניות לבתי ספר.

בהמשך תמצאו פירוט של התכנים בכל שכבה, את המספרים שצריך לתכנן מראש, רשימה של מה שבית הספר נדרש להכין, ולוח זמנים שמתאים לשנת הלימודים.

למה הרצאה חד פעמית לא מספיקה

רוב בתי הספר כבר הזמינו פעם הרצאה על "סכנות הרשת". מרצה אורח מגיע לאולם, 300 תלמידים יושבים שעה, ושבוע אחר כך ההתנהגות חוזרת לקדמותה. אף אחד לא בדק אם מישהו הפעיל אימות דו שלבי. אף אחד לא תרגל מה עושים כשמגיעה הודעה שמבטיחה סקינים בחינם.

תוכנית שנתית בנויה על חזרה ותרגול. התלמידים חוזרים לאותם נושאים מכמה כיוונים, עובדים על המסכים של החשבונות שלהם ומביאים לשיעור מקרים שקרו להם באותו שבוע. בחדר היועצת רואים את התוצאה: תלמיד שעבר שמונה מפגשים יודע לצלם מסך, לחסום, לדווח לפלטפורמה ולפנות למבוגר עוד לפני שהעניין מתפשט בקבוצה של השכבה.

לזה מצטרף שיקול ניהולי. הרצאה בודדת נצרכת ונעלמת. תוכנית במימון גפ"ן נרשמת כשעות פדגוגיות, מופיעה בתוכנית העבודה השנתית, ואפשר להציג אותה בפני הפיקוח ובפני ועד ההורים כמענה מתוכנן שבית הספר בחר בו מראש, בלי לחכות לאירוע הבא.

מה מגיע היום לחדר היועצת

לפי סקר של Pew Research Center שפורסם בדצמבר 2023, 46% מבני הנוער בארצות הברית בגילאי 13 עד 17 חוו לפחות אחת משש התנהגויות של בריונות ברשת. ההתנהגות השכיחה ביותר בסקר הייתה קללות וכינויי גנאי. הנתון אמריקאי, אבל יועצות בחטיבות בישראל מתארות תמונה דומה, בעיקר בשכבה ז', שבה תלמידים רבים מקבלים סמארטפון ראשון ונכנסים לקבוצות גדולות בלי השגחה צמודה.

האירועים שמגיעים לטיפול חוזרים על עצמם בכמה דפוסים קבועים:

  • שיימינג וצילומי מסך: תמונה של תלמידה מועברת לקבוצה של השכבה עם כיתוב מעליב, ותוך שעה היא אצל 200 תלמידים.
  • פישינג דרך משחקים: קישור ל"רובקס חינם" או ל"וי באקס מתנה" שגונב את פרטי הכניסה לחשבון.
  • חשבונות פרוצים: החשבון של תלמיד באינסטגרם או בטיקטוק נלקח, והפורץ שולח ממנו הודעות לחברים או דורש כסף כדי להחזיר אותו.
  • התחזות: פרופיל מזויף בשם של תלמיד או של מורה, שמשמש להטרדה או להפצת שמועות.

ברוב המקרים האלה התלמיד היה יכול לעצור את האירוע בשלב מוקדם. דו"ח Verizon Data Breach Investigations Report לשנת 2024 מצא ש-68% מאירועי הפריצה שנבדקו כללו גורם אנושי, כמו לחיצה על קישור או מסירת סיסמה. מה שנכון לחברה עם אלף עובדים נכון גם לחשבון המשחק של ילד בן 13. אם הורים פונים אליכם אחרי מקרה כזה, אפשר להפנות אותם למדריך שכתבנו בדיוק על המצב הזה: הבן שלי נפרץ בחשבון המשחק ורוצה ללמוד להגן, מה עושים עם זה?

מה כוללת התוכנית

כל מפגש משלב תוכן קצר, תרגול מעשי ושיחה על מקרה אמיתי שפרטיו שונו. מצגת של 90 דקות לא תמצאו כאן. המדריך פותח בתרחיש, למשל הודעת SMS שכאילו הגיעה מחברת שליחויות, והתלמידים מנתחים אותה בקבוצות קטנות לפני שמישהו מסביר להם מה מחפשים.

אלה התכנים שהתוכנית מכסה לאורך השנה:

  • זיהוי פישינג בהודעות, במיילים, ברשתות חברתיות ובתוך משחקים.
  • סיסמאות חזקות, מנהלי סיסמאות והפעלת אימות דו שלבי בחשבונות שהתלמידים משתמשים בהם בפועל.
  • הגדרות פרטיות באינסטגרם, בטיקטוק, בסנאפצ'ט ובוואטסאפ.
  • טביעת רגל דיגיטלית: מה נשאר ברשת גם אחרי שמוחקים פוסט.
  • שיימינג, חרם דיגיטלי והתפקיד של מי שרק צופה מהצד.
  • מה עושים כשנפרצים: שחזור חשבון, דיווח לפלטפורמה ופנייה למבוגר.
  • היכרות עם מוקד 105, המוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שפועל 24 שעות ביממה ומקבל פניות גם מבני נוער עצמם.

מיקרוסופט פרסמה שאימות דו שלבי חוסם יותר מ-99.9% מהתקפות ההשתלטות על חשבונות. לכן אחד המפגשים הראשונים מוקדש להפעלה שלו בכיתה, על הטלפון של התלמיד ובאישור ההורים. תלמיד שיוצא מהשיעור כשהאימות הדו שלבי מופעל בחשבון הגוגל ובחשבון המשחק שלו קיבל הגנה ממשית, ואת זה שום מצגת באולם לא נותנת.

חלוקה לפי שכבות ז' עד ט'

הנושאים חוזרים בכל שכבה, אבל העומק משתנה. ילד בן 12 שקיבל טלפון לפני חודשיים צריך קודם כול הרגלים. תלמיד ט' כבר מסוגל להבין איך תוקף חושב, ואפילו להדריך תלמידים צעירים ממנו.

שכבה ז': הרגלים בסיסיים ופרטיות

בשנה הראשונה בחטיבה רוב התלמידים מצטרפים לקבוצות וואטסאפ של כיתה ושל שכבה, ושם מתחילים רוב אירועי השיימינג. התוכנית בשכבה הזו מתמקדת בהגדרות פרטיות, בסיסמאות, במה לא שולחים לאף אחד ובזיהוי הודעות חשודות. מפגש שלם מוקדש לקבוצות: מי רשאי להוסיף אותך, מה עושים עם הודעה פוגענית, ואיך יוצאים מקבוצה בלי ליצור דרמה.

דוגמה למשימה מהשכבה הזו: כל תלמיד בודק, יחד עם בן זוג, מה רואה אדם זר כשהוא נכנס לפרופיל שלו באינסטגרם. אחר כך כל אחד מתקן לפחות שתי הגדרות. רוב התלמידים מגלים שבית הספר, השכונה ושעות האימון שלהם גלויים לכולם.

שכבה ח': פישינג, הנדסה חברתית וחשבונות פרוצים

בכיתה ח' עוברים מהגנה בסיסית להבנה של שיטות. התלמידים מנתחים הודעות פישינג אמיתיות שנאספו מהרשת, לומדים איך מתחזים בונים אמון ולמה ההודעה תמיד דחופה, ומתרגלים שחזור של חשבון שנלקח. התרגול מתבצע בסביבה מבוקרת עם חשבונות לדוגמה, ואף תלמיד לא נבדק בלי ידיעתו.

דוגמה: הכיתה מקבלת חמש הודעות, שתיים מהן לגיטימיות ושלוש מזויפות. כל קבוצה צריכה להחליט אילו מזויפות ולנמק לפי סימנים ברורים, כמו כתובת שולח, קישור מקוצר או בקשה לקוד אימות. הדיון שמתפתח בכיתה מלמד יותר מכל הרצאה על הנושא.

שכבה ט': חשיבה של תוקף ותפקיד של שגריר

בכיתה ט' התלמידים מכירים עקרונות סייבר בסיסיים: איך סיסמאות נפרצות, מה זו דליפת מידע, ואיך בודקים באתרים כמו Have I Been Pwned אם כתובת מייל הופיעה בדליפה. פרויקט הסיום של השכבה הוא פעילות קצרה שתלמידי ט' מכינים ומעבירים לכיתות ז', בליווי המדריך. תלמידים צעירים מקשיבים לבני 15 יותר מאשר למבוגרים, והשגרירים עצמם מפנימים את החומר כשהם צריכים להסביר אותו.

תלמידים שמגלים בשכבה הזו עניין אמיתי בתחום יכולים להמשיך לקורס סייבר לנוער שמתקיים פרונטלית בחטיבות ובתיכונים, שבו כבר עובדים על כלים מקצועיים. בית ספר שמתלבט אם להתחיל בשכבה אחת או בשלוש יכול לקרוא את הניתוח שלנו על תוכנית סייבר לחטיבת ביניים בתקציב גפ"ן: מבנה, שעות ובחירת שכבה.

גודל קבוצה, מספר מפגשים ושעות

המספרים הבאים הם מבנה לדוגמה. ההיקף הסופי נקבע מול בית הספר לפי התקציב ומערכת השעות:

  • גודל קבוצה: כיתת אם, עד 35 תלמידים. במפגשי תרגול במעבדה עדיף לפצל לשתי קבוצות של כ-18 תלמידים.
  • מספר מפגשים: 10 עד 14 לכל שכבה לאורך השנה, או מקבץ מרוכז של 6 עד 8 מפגשים במחצית אחת.
  • משך מפגש: 90 דקות, שני שיעורים צמודים.
  • תדירות: פעם בשבוע או פעם בשבועיים, לפי מה שמתאים למערכת.
  • מדריך: מדריך של המכללה שמלווה את אותן כיתות לאורך כל השנה.

למה דווקא 90 דקות? בשיעור של 45 דקות רבע מהזמן הולך על התחברות לרשת, כניסה לחשבונות והתארגנות. בשיעור כפול נשאר זמן אמיתי לתרגול ולשיחה, והמדריך לא נאלץ לקטוע דיון בדיוק כשהוא מתחיל להיות מעניין.

רוב בתי הספר משבצים את התוכנית בשעת חינוך או בשעות של תוכנית בית ספרית. כשהתוכנית רצה בשעת חינוך, המחנך נוכח בכל המפגשים ומכיר את התכנים, וכך הוא יכול לחזור אליהם בשיחות עם הכיתה גם אחרי שהמדריך עוזב.

מה בית הספר צריך לספק

הדרישות מבית הספר פשוטות, אבל כדאי לסגור אותן לפני המפגש הראשון. בתי ספר שמגלים בבוקר המפגש שהסינון חוסם את עמוד ההגדרות של אינסטגרם מפסידים שיעור שלם.

  • כיתה עם מקרן או מסך גדול ורמקולים.
  • חיבור Wi-Fi יציב, עם אפשרות לפתוח זמנית אתרים שמערכת הסינון חוסמת, בתיאום עם רכז התקשוב.
  • מעבדת מחשבים או עגלת מחשבים ניידים למפגשי התרגול, אם קיימת.
  • איש צוות קבוע בכיתה, בדרך כלל המחנך או היועצת.
  • איש קשר אחד, רכז או סגן, שמתאם מערכת שעות ושינויים.
  • מכתב להורים לקראת המפגשים שבהם התלמידים עובדים על הטלפון האישי.

המכללה מביאה את כל השאר: מערכי שיעור, חומרי תרגול, סביבת סימולציה לפישינג, חשבונות לדוגמה ודו"ח סיכום בסוף השנה. בית ספר שכבר יש בו מעבדת רובוטיקה או מחשבים יכול להשתמש בה גם למפגשים האלה, כמו שתיארנו במאמר על ניצול ציוד קיים במעבדת רובוטיקה.

אם יש בבית הספר כיתות תקשורת או כיתות של חינוך מיוחד, אנחנו מתאימים את הקצב, את גודל הקבוצה ואת אופן ההצגה. פירטנו את הדרך לעשות את זה במאמר על שילוב תוכנית סייבר בגפ"ן לצד מסגרת חינוך מיוחד.

איך התוכנית נכנסת לתקציב גפ"ן

גפ"ן, גמישות פדגוגית ניהולית, מעביר לבית הספר תקציב שאפשר לרכוש בו תוכניות ממאגר התוכניות של משרד החינוך. התנאי הוא שהתוכנית מגיעה מספק מוכר במאגר. Cyber For You רשומה במערך התוכניות של משרד החינוך, והיא גם מוסד מוכר של משרד העבודה, מספר 48898.

תהליך ההזמנה עצמו קצר:

  • מקבלים מאיתנו הצעת מחיר שמפרטת שכבות, מספר קבוצות ומספר שעות.
  • נכנסים למערכת גפ"ן, מאתרים את הספק ואת התוכנית ומגדירים את היקף השעות.
  • מאשרים את ההזמנה במערכת ושולחים לנו את פרטי איש הקשר.
  • קובעים פגישת תיאום עם הרכז והיועצת לפני המפגש הראשון.

המחיר נגזר ממספר השעות וממספר הקבוצות, ולכן שכבה אחת של שלוש כיתות תעלה פחות משלוש שכבות מלאות. רכזי תוכניות ברשויות שמזמינים עבור כמה בתי ספר יכולים לבנות איתנו מסגרת אחידה לכל החטיבות ברשות. כך כל בית ספר מקבל את אותם תכנים, ומי שמרכז את הנושא ברשות עושה עבודת תיאום אחת במקום חמש.

עבודה משותפת עם היועצת ועם ההורים

התוכנית לא מחליפה את היועצת, היא נשענת עליה. כשתלמידים לומדים על שיימינג ועל חשבונות פרוצים, חלק מהם מספרים על משהו שקורה להם עכשיו. לכן לפני תחילת השנה סוגרים עם היועצת נוהל ברור: מה המדריך עושה כשתלמיד חושף אירוע, למי הוא מעביר את המידע, ובאיזה פרק זמן.

דוגמה ממקרה שקרה בחטיבה: במפגש על התחזות תלמידה בכיתה ח' סיפרה שיש פרופיל מזויף בשמה. המדריך עצר את הדיון הכללי, העביר את המידע ליועצת עוד באותו יום, ובמפגש הבא הכיתה תרגלה דיווח על פרופיל מזויף בלי להזכיר את התלמידה. הנוהל הזה נקבע מראש, ולכן אף אחד לא נאלץ לאלתר.

להורים אפשר להוסיף ערב הורים של שעה וחצי, לפני תחילת התוכנית או באמצעה. בערב הזה ההורים לומדים מה הילדים לומדים, איך מפעילים בקרת הורים בלי לקרוא כל הודעה, ואיך מדברים עם ילד שנפגע ברשת. הורים שמכירים את התכנים מחזקים אותם בבית, ובית הספר מקבל שותפים במקום ביקורת אחרי האירוע הבא.

לוח זמנים: מתי מזמינים ומתי מתחילים

בתי ספר שמתכננים מראש מקבלים את המדריך ואת השעות שהם רוצים. הנה לוח זמנים שעובד ברוב החטיבות:

  • מאי עד יוני: החלטה על השכבות ועל היקף השעות במסגרת תכנון השנה הבאה.
  • אוגוסט עד ספטמבר: קבלת הצעת מחיר, הזמנה במערכת גפ"ן ופגישת תיאום.
  • אחרי החגים: מפגש ראשון בכל השכבות.
  • ינואר: בדיקת אמצע שנה עם היועצת ועם הרכז, ואם צריך, התאמת תכנים לאירועים שעלו.
  • מאי: פעילות השגרירים של שכבה ט' לכיתות ז' ודו"ח סיכום.

אם האירוע כבר קרה באמצע השנה, אפשר לפתוח מקבץ מרוכז של 6 עד 8 מפגשים בשכבה שבה הוא התרחש, ולהרחיב לשכבות נוספות בשנה הבאה. בתי ספר רבים מתחילים כך, אחרי מקרה שיימינג שהגיע להנהלה.

שאלות נפוצות

האם אפשר להזמין את התוכנית לשכבה אחת בלבד?

כן. בתי ספר רבים מתחילים בשכבה ז', שבה מתחילים רוב האירועים, ומרחיבים בשנה שאחריה. ההצעה מתומחרת לפי מספר הקבוצות והשעות, כך שאין חובה לפתוח את כל החטיבה.

מה ההבדל בין תוכנית מוגנות ברשת לקורס סייבר?

תוכנית המוגנות מיועדת לכל התלמידים בשכבה ועוסקת בהתנהגות בטוחה ברשת. קורס סייבר מיועד לתלמידים שבחרו להעמיק, ובו לומדים כלים מקצועיים, רשתות והגנה על מערכות. תלמידים שמתעניינים אחרי תוכנית המוגנות יכולים להמשיך לקורס.

האם התלמידים צריכים להביא טלפון לשיעור?

רק בחלק מהמפגשים, למשל בהפעלת אימות דו שלבי ובבדיקת הגדרות פרטיות. לפני המפגשים האלה נשלח להורים מכתב שמסביר מה בדיוק ייעשה. תלמיד שאין לו טלפון או שההורים לא מאשרים עובד על חשבון לדוגמה במחשב.

מה קורה אם תלמיד מספר במפגש על פגיעה שהוא חווה?

המדריך פועל לפי נוהל שסוכם מראש עם היועצת: מעביר אליה את המידע עוד באותו יום ולא מטפל באירוע לבד מול הכיתה. במקרים של סכנה, ההפניה היא גם למוקד 105.

כמה זמן לוקח מרגע ההזמנה ועד המפגש הראשון?

בדרך כלל שבועיים עד שלושה, בהתאם לזמינות המדריכים ולמערכת השעות של בית הספר. בתחילת שנה הביקוש גבוה, ולכן עדיף לסגור את ההזמנה כבר בסוף אוגוסט.

איך מקבלים הצעת מחיר

שלחו לנו את מספר הכיתות בכל שכבה, את השעות שאתם מתכננים להקצות ואת שם איש הקשר, ונחזור אליכם עם הצעה מפורטת שאפשר להעביר ישר למערכת גפ"ן. את הטופס ואת פרטי כל התוכניות לחטיבות ולתיכונים תמצאו בעמוד התוכניות לבתי ספר של Cyber For You. רכזי תוכניות ברשויות מוזמנים לפנות דרך אותו עמוד לתיאום מסגרת משותפת לכמה בתי ספר.

תוכן עניינים

תוכנית מוגנות ברשת לבית הספר בתקציב גפ"ן: מה כולל, לאילו שכבות ואיך מזמינים

אולי יעניין אותך גם

לא תמיד קל להתחיל משהו לגמרי מהתחלה

השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.

שלחו לנו מייל

info@cyberforyou.co.il

שעות פתיחה

א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.