יום שיא סייבר לשכבה של 100 עד 200 תלמידים דורש מדריך אחד לכל 20 עד 25 תלמידים, ארבע עד שמונה תחנות שמתחלפות בסבבים של 45 דקות לפי מערכת השעות, וכיתת מחשב אחת או שתיים עם אינטרנט פתוח לאתרים שהוגדרו מראש. בית הספר מספק חדרים, עמדות מחשב תקינות, רשת ומורה מלווה לכל קבוצה. הספק מביא את התוכן, המדריכים, התרגילים ורכז יום. התמחור נעשה לרוב לפי תלמיד, והמימון יכול לצאת מסל גפ"ן אם הספק רשום במאגר התוכניות של משרד החינוך. אם מתכננים את היום נכון, הוא גם הדרך הפשוטה ביותר לבדוק כמה תלמידים ירצו מגמת סייבר בשנה הבאה.
המדריך הזה נכתב לרכזת החברתית, לסגן או למנהל שקיבלו את המשימה ויש להם כמה שבועות לסגור אותה. הוא מבוסס על ימי שיא שקיימנו בחטיבות ביניים ובתיכונים, ועל טעויות שראינו חוזרות שוב ושוב.
ביום שיא סייבר מערכת השעות הרגילה של השכבה נעצרת, והתלמידים עוברים בקבוצות בין תחנות מעשיות. בתחנה אחת תלמידת ח' מנסה לפצח סיסמה חלשה בתרגיל מבוקר ורואה בעצמה למה 123456 נופלת תוך שניות. בתחנה הבאה היא מקבלת חמש הודעות SMS וצריכה לזהות איזו מהן מזויפת. אחר כך היא פותחת סמארטפון ישן עם מברג ומחליפה רכיב. אין הרצאה של שלוש שעות באולם, ואין מצגת של שישים שקופיות.
ההבדל בין יום לשכבה שלמה לבין חוג בחירה הוא מי מגיע. לחוג אחר הצהריים מגיעים 12 התלמידים שכבר אוהבים מחשבים. ביום שיא מגיעים כולם, כולל תלמידים שמעולם לא חשבו שהתחום מתאים להם. זה בולט במיוחד אצל בנות. לפי דוח מצב ההייטק של רשות החדשנות, נשים מהוות כשליש מהמועסקים בהייטק הישראלי, והיחס הזה כמעט לא השתנה בעשור האחרון. חשיפה מעשית בכיתה ח' או ט', לפני שהתלמידות בוחרות מגמה, היא אחד המקומות שבהם בית ספר יכול להזיז את המספר הזה.
יש גם סיבה קרובה יותר לבית. דוחות של Check Point Research מהשנים האחרונות מציינים את מגזר החינוך והמחקר כמגזר המותקף ביותר בעולם, לפי מספר מתקפות הסייבר השבועיות לארגון. תלמיד שלמד לזהות פישינג מגן גם על החשבון שלו במערכות של בית הספר. זה טיעון שעובד טוב מול הנהגת ההורים ומול צוות המורים.
הכלל שאנחנו עובדים לפיו: תחנה מעשית אחת, מדריך אחד, עד 25 תלמידים. מעל המספר הזה המדריך מפסיק להסתובב בין העמדות ומתחיל להרצות, וחצי מהקבוצה מאבדת עניין. בתחנת מחשבים המגבלה בדרך כלל נמוכה יותר, כי היא תלויה במספר העמדות שעובדות בפועל בכיתה ולא במספר שכתוב על הדלת.
כך זה נראה לפי גודל השכבה, כשכל קבוצה מונה בערך 25 תלמידים:
מעבר למדריכי התחנות צריך רכז יום מטעם הספק, שלא עומד בתחנה. הוא מחזיק את לוח הזמנים, פותר תקלות טכניות ומחליף מדריך שהתעכב. מטעם בית הספר צריך מורה מלווה לכל קבוצה. המורה לא מלמד. הוא אחראי על נוכחות ומשמעת ומכיר את התלמידים בשמם. בלי מורה מלווה, מדריך חיצוני מבזבז עשר דקות מכל סבב על השתקה.
לשכבה של 150 זה אומר שישה מדריכים ורכז אחד מהצד שלנו, ושישה מורים מלווים מהצד של בית הספר. כדאי לסגור את שיבוץ המורים כבר בשלב ההזמנה, לפני שמישהו קובע מבחן מתכונת באותו תאריך.
הטעות הנפוצה היא לבנות יום שכולו מסכים. ברוב בתי הספר יש כיתת מחשב אחת או שתיים, ולכן רק חלק מהתחנות יכולות לדרוש מחשב. השאר צריכות לעבוד בחדר כיתה רגיל עם מקרן, דפים וציוד שהמדריך מביא.
הגיל משנה את התמהיל. בכיתה ז' כדאי להטות את היום לכיוון של התנהלות בטוחה ברשת, הגנה על חשבונות ודיון על בריונות ברשת, ברוח תוכנית מוגנות ברשת לבית הספר בתקציב גפ"ן. בכיתות ח' וט' אפשר להעלות את הרמה הטכנית ולתת יותר זמן ל-CTF, ומי שרוצה להמשיך מהיום לתוכנית שנתית ימצא פירוט במאמר על תוכנית סייבר לחטיבת ביניים. אם יש בבית הספר מעבדת רובוטיקה, אפשר להפוך אותה לתחנה נוספת על אבטחת מכשירים מחוברים.
רוב התקלות ביום שיא לא קשורות לתוכן. הן קורות כי חדר היה נעול, כי המקרן לא התחבר או כי מסנן התוכן חסם את אתר התרגול. הרשימה הזאת מכסה את מה שבאחריות בית הספר:
שיחת בדיקה אחת חוסכת הרבה. אנחנו מבקשים עשרים דקות עם רכז המחשוב יום או יומיים לפני, בהן מדריך מתחבר מכל כיתת מחשב, פותח את סביבת התרגול ובודק שהכול עולה. אם משהו חסום, יש זמן לתקן.
עוד דבר שבתי ספר שוכחים: הודעה לצוות. מורה של שכבה אחרת שמגיע לכיתת המחשב באמצע הסבב השני כי ככה כתוב במערכת שלו יכול לשבש חצי יום. מספיקה הודעה במערכת הבית ספרית שבוע לפני ותזכורת יום לפני.
יום שיא טוב נצמד לצלצולים של בית הספר. כך השכבות האחרות לא מושפעות, המורים המלווים יודעים מתי הם משתחררים, וההסעות לא צריכות לזוז. הנה דוגמה ליום של שכבה בת 150 תלמידים, שש תחנות וארבעה סבבים:
בכיתה ז' כדאי לקצר לשלושה סבבים ולוותר על מפגש הסיום. ילדים בני 12 מתעייפים מהר יותר, ושלוש תחנות טובות עדיפות על ארבע שהאחרונה בהן נבלעת ברעש.
את טופס ההתעניינות כדאי לחלק בסבב האחרון, בזמן שהתלמידים עוד בתוך החדר. אם מחכים לאולם הסיום, חצי מהשכבה כבר בדרך להסעה.
גפ"ן, ראשי התיבות של גמישות פדגוגית ניהולית, הוא המנגנון של משרד החינוך שמעביר להנהלת בית הספר תקציב לבחירת תוכניות חינוכיות. המנהל בוחר תוכניות מתוך מאגר התוכניות של המשרד, ורק ספק שהתוכנית שלו רשומה ומאושרת במאגר יכול לקבל תשלום מהסל. לפני כל דבר אחר, בקשו מהספק את מספר התוכנית במאגר.
התהליך עצמו נראה בערך כך:
שני מודלים נפוצים לתמחור. במודל לפי מדריך, בית הספר משלם על כל מדריך ליום, ללא קשר למספר התלמידים. במודל לפי תלמיד, העלות הכוללת של המדריכים, הרכז, ההכנה והחומרים מחולקת במספר המשתתפים. לרוב בתי הספר המודל לפי תלמיד נוח יותר, כי ככה הוא מוצג גם בסל. כדאי לשאול שתי שאלות: מה המינימום, ומה קורה אם ביום עצמו מגיעים פחות תלמידים בגלל מחלה או טיול של כיתה אחת.
גודל השכבה משפיע על המחיר. בשכבה של 150 יש שישה מדריכים ורכז אחד. בשכבה של 100 יש ארבעה מדריכים, והרכז עדיין אחד, ולכן העלות שלו מתחלקת על פחות תלמידים והמחיר לתלמיד עולה מעט. הצעת מחיר רצינית מפרטת את הרכיבים האלה, ולא מסתפקת במספר אחד בתחתית העמוד.
שווה לחשוב גם על השנה כולה ולא רק על היום. בתי ספר רבים מתקצבים יום שיא בסתיו וממשיכים ממנו לתוכנית של כמה מפגשים בהמשך השנה מאותו סעיף. כשהספק אחד, היום הראשון הופך לשיעור פתיחה של התוכנית, והתלמידים פוגשים מדריכים שהם כבר מכירים.
תקציב גפ"ן נפתח בתחילת שנת הלימודים, ושם גם מתחיל המרוץ. מנהלים שסוגרים את התוכניות בספטמבר ובאוקטובר מקבלים תאריכים נוחים. מי שמגיע בפברואר מגלה שהתאריכים הטובים תפוסים או שהסל כבר חולק.
כדאי לבדוק גם חגים, ימי זיכרון, טיולים שנתיים וימי הורים. נשמע מובן מאליו, ובכל זאת ראינו יום שיא שנקבע ליום שאחרי טיול שנתי של שלושה ימים, עם חצי שכבה עייפה ומחצית שלא הגיעה.
מנהל ששוקל לפתוח מגמת סייבר צריך לדעת לפני ההחלטה אם יש מספיק תלמידים. יום שיא לשכבה ט' נותן תשובה עם נתונים במקום תחושת בטן. אם מתוך 160 תלמידים 35 משאירים פרטים ומסמנים שהם רוצים לשמוע עוד, יש בסיס לקבוצה. אם משאירים שישה, כדאי להתחיל מחוג ולא ממגמה.
כדי שזה יעבוד, צריך לתכנן את איסוף המידע מראש:
בתי ספר שכבר החליטו לפתוח מגמה ימצאו את השלבים, הדרישות ולוחות הזמנים במדריך איך פותחים מגמת סייבר בתיכון. מי שחושב לשלב את המגמה עם ציוד קיים יכול לקרוא על מגמת סייבר כשיש כבר מעבדת רובוטיקה. יום השיא במקרה כזה משמש כהצגה של המגמה לפני שהיא קיימת.
כן. בונים את היום מתחנות שלא דורשות מחשב: הנדסה חברתית, טכנאות סמארטפונים, הצפנה על דף ובינה מלאכותית על מקרן. מאבדים את תחנת ה-CTF, אבל היום עדיין מעשי. אם רוצים תחנת מחשבים אחת, אפשר לבדוק אם יש בבית הספר עגלת מחשבים ניידים.
לפחות ארבעה עד שישה שבועות. הזמן הזה נדרש לשריון בגפ"ן, לתיאום חדרים, לפתיחת אתרים במסנן ולשיבוץ מורים מלווים. ביום שאחרי חנוכה או לפני פסח הביקוש גבוה, ולכן כדאי להקדים עוד יותר.
התרגילים מתקיימים בסביבות תרגול סגורות שנבנו בשביל זה, ולא מול מערכות אמיתיות. בכל תחנה המדריך פותח בהסבר על מה שמותר ומה שאסור לפי החוק, ועל ההבדל בין מי שבודק מערכות באישור לבין מי שפורץ אליהן. זה חלק מהתוכן ולא הערת שוליים.
כן, בתנאי שהתוכנית רשומה במאגר ומיועדת לשכבות האלה. בחטיבת ביניים יום שיא מתאים במיוחד לכיתות ח' וט', ובכיתה ז' מומלץ להטות אותו לכיוון של מוגנות ברשת.
לכל תחנת מחשבים יש גרסת גיבוי שלא תלויה ברשת, וחלק מהתחנות לא דורשות רשת מלכתחילה. רכז היום מטעם הספק יכול להחליף בין סבבים כך שהקבוצה שתקועה עוברת לתחנה אחרת, ואז חוזרת כשהרשת עולה.
הטעויות שאנחנו רואים הכי הרבה חוזרות על עצמן, ואפשר למנוע את רובן בשיחת תיאום אחת:
Cyber For You היא מוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898) וספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך. אנחנו מתכננים ימי שיא לחטיבות ביניים ולתיכונים, ובונים את התחנות, מספר המדריכים ולוח הזמנים לפי גודל השכבה ולפי מה שיש בבית הספר בפועל.
כדי לקבל הצעת מחיר ליום שיא, היכנסו לעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר בתקציב גפ"ן והשאירו פרטים: שם בית הספר, השכבה, מספר התלמידים המשוער, מספר כיתות המחשב והתאריכים שנוחים לכם. נחזור אליכם עם הצעה מפורטת לפי תלמיד, הכוללת את מספר התוכנית במאגר, ונקבע שיחת תיאום עם רכז המחשוב.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
