תוכנית חוסן טובה לבית ספר בצפון צריכה לתת לתלמידים שני דברים: מסגרת קבועה שחוזרת כל שבוע, ומשימה שבסופה הם רואים בעיניים שהצליחו. תוכנית סייבר בקבוצות קטנות עונה על שני הצרכים האלה. היא נרשמת דרך מערכת גפ"ן כמו כל תוכנית חיצונית אחרת מהמאגר, ובית הספר צריך לספק לה חדר עם מחשבים או מכשירים של התלמידים, חיבור אינטרנט יציב, משבצת קבועה במערכת השעות ואיש קשר אחד מהצוות. כשפיקוד העורף מגביל התכנסויות, התוכנית עוברת ללמידה מרחוק עם אותה קבוצה, באותה שעה ועם אותו מדריך, כך שהשגרה לא נשברת גם כשבית הספר סגור. המכללה Cyber For You היא ספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך, ואת המסלולים לבתי ספר אפשר לראות בעמוד התוכניות לבתי ספר, חטיבות ותיכונים.
המאמר נכתב למנהלים, לסגנים, לרכזי חינוך ברשויות ולרכזי תוכניות ביישובים שחזרו מפינוי. הוא עובר על השאלות שעולות כמעט בכל שיחה ראשונה: למה דווקא סייבר, איך זה נראה בתוך הכיתה, איך מזמינים בגפ"ן, מה צריך להכין לפני המפגש הראשון ומה קורה ביום שבו שוב צריך לעבור לזום.
באוקטובר 2023 החליטה הממשלה לפנות את היישובים הסמוכים לגבול לבנון. לפי הנתונים שפרסמה הממשלה, מדובר בכ-60 אלף תושבים. ילדים ובני נוער רבים למדו יותר משנה במסגרות זמניות: כיתות במלונות, בתי ספר מאולתרים, אירוח בבתי ספר של יישובים אחרים, וימים ארוכים מול מסך. חלק מהמשפחות חזרו, חלק עדיין מתלבטות, וחלק בחרו לא לחזור.
כשבית הספר נפתח מחדש, הכיתה כבר אחרת. יש תלמידים שלא ישבו יחד חודשים ארוכים. יש פערים לימודיים שקשה לסגור בשיעור רגיל. ויש ילדים שהתרגלו לחיות מיום ליום ומתקשים להתחייב לכל דבר שדורש התמדה של יותר משבוע. מה שחוזר בשיחות שלנו עם מנהלים בצפון הוא הצורך במשהו שמחזיר מבנה, ופחות באירוע חד-פעמי מרשים שנשכח אחרי יומיים.
בשנת 2007 פרסמה קבוצת חוקרים בהובלת סטיבן הובפול מאמר בכתב העת Psychiatry, שסיכם את מה שידוע על התערבויות אחרי אירועי טראומה המונית. החוקרים זיהו חמישה עקרונות מרכזיים: תחושת ביטחון, הרגעה, תחושת מסוגלות עצמית וקהילתית, תחושת קשר ותקווה. תוכנית לימודית לא מחליפה את העבודה של היועצת או של השירות הפסיכולוגי. אבל שניים מהעקרונות, מסוגלות וקשר, היא יכולה לחזק ישירות, בכל מפגש מחדש.
גם מודל BASIC Ph, שפיתח פרופ' מולי להד בקריית שמונה, רלוונטי כאן. המודל מתאר שישה ערוצים שדרכם אנשים מתמודדים עם לחץ, ואחד מהם הוא הערוץ הקוגניטיבי: איסוף מידע, פתרון בעיות ותכנון. יש תלמידים שלא יפתחו את הפה במעגל שיחה, ואותם תלמידים ישבו ארבעים דקות רצופות מול הודעה מוצפנת עד שיפצחו אותה. בשבילם, משימה טכנית היא הדרך הנוחה להתחבר מחדש.
כל מפגש בנוי באותו מבנה. חמש דקות של חזרה על מה שעשינו בשבוע שעבר, הצגת אתגר היום, עבודה בזוגות או בשלשות, ושיתוף קצר בסוף. הצפיות הזו מכוונת. תלמיד שנכנס לחדר יודע מה יקרה בו, ומבחינת ילד שחי שנה בחוסר ודאות זה שווה הרבה.
האתגרים עצמם קצרים ובעלי סוף ברור. כמה דוגמאות ממפגשים בחטיבות ביניים:
קחו לדוגמה תלמיד כיתה ח' שכמעט לא משתתף בשיעורים הרגילים. הוא מוצא את הדגל ראשון. המדריך מבקש ממנו להראות לקבוצה איך הגיע אליו. דקה וחצי מול חברים, בנושא שהוא שולט בו, בלי ציון ובלי מבחן. מפגשים כאלה מצטברים, והם בדיוק מה שהובפול וחבריו קראו לו תחושת מסוגלות.
ההתקדמות גם נראית לעין. על הלוח, או במערכת התרגול, כל תלמיד רואה כמה אתגרים פתר וכמה שלבים עבר. בשונה מציון במבחן, שמגיע פעם בכמה שבועות ולפעמים מאכזב, כאן יש הצלחה קטנה כמעט בכל מפגש.
במפגש הראשון אנחנו מקדישים זמן לכללים. חוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אוסר על חדירה לחומר מחשב בלי הרשאה, והתלמידים לומדים בדיוק איפה עובר הגבול: מתרגלים רק בסביבות שנבנו לשם כך, ולא נוגעים בחשבון של אף אחד. הגבולות הברורים האלה מרגיעים גם את ההורים וגם את הצוות.
בקבוצה של 12 עד 18 תלמידים המדריך מכיר את כולם בשם אחרי מפגש או שניים. הוא שם לב מי נתקע, מי משתעמם ומי לא הגיע. בתוכניות חוסן אנחנו ממליצים לא לעבור את 18 התלמידים בקבוצה, גם כשהתקציב מאפשר קבוצה גדולה יותר. גודל הקבוצה הסופי נקבע מול בית הספר.
דוגמה מעשית: כיתה ט' של 32 תלמידים מתחלקת לשתי קבוצות. קבוצה אחת נמצאת במעבדת המחשבים עם המדריך, והשנייה לומדת שיעור רגיל עם המחנכת. בשבוע הבא מתחלפים, או שבית הספר מקצה שתי משבצות באותו יום. כך הכיתה כולה משתתפת, ואף תלמיד לא יושב בקבוצה של 30 שבה קל להיעלם.
יש בתי ספר שבוחרים קבוצה לפי קריטריון ולא לפי כיתה, למשל תלמידים מכמה כיתות שהיועצת ממליצה עליהם. זה לגיטימי, בתנאי שהקבוצה לא הופכת לקבוצת הילדים עם הקשיים. ההמלצה שלנו היא לערבב: כמה תלמידים שגילו עניין במחשבים, כמה שהצוות רוצה לחזק, וכמה שפשוט ירצו להצטרף. תלמיד שמרגיש שנבחר כי משהו לא בסדר איתו יגיע פחות.
קבוצה קטנה נותנת לצוות גם מידע. כשתלמיד שהגיע לשישה מפגשים ברציפות מפסיק להגיע, המדריך מעדכן את איש הקשר בבית הספר באותו שבוע. בקבוצה של 35 ההיעדרות הזו הייתה עוברת בשקט.
גפ"ן היא המערכת שבה בית הספר מנהל את התקציב לתוכניות חיצוניות. המנהל, או מי שהוסמך מטעמו, בוחר תוכניות מתוך המאגר של משרד החינוך, משייך אותן לשכבות ולכיתות ומקצה להן תקציב. תוכנית שלא רשומה במאגר לא תוכל לקבל תקציב גפ"ן, ולכן זה הדבר הראשון שבודקים מול כל ספק.
התהליך בדרך כלל נראה כך:
רכזים ברשויות שואלים לא פעם אם אפשר להזמין תוכנית אחת לכמה בתי ספר יחד. ברוב המקרים כל בית ספר מזמין מהתקציב שלו, אבל הרשות יכולה לתאם לוח זמנים משותף, כך שאותו מדריך עובר בין בתי הספר באותו יום ויש אחידות בתוכן בכל היישובים. מועצה אזורית עם ארבעה בתי ספר קטנים יכולה לבנות כך מערך שלם בלי שאף מנהל יצטרך להתחיל מאפס.
אם אתם בודקים במקביל תוכנית בתחום אחר, ריכזנו מה לבדוק בסילבוס ובגודל הקבוצה במאמר על תוכנית בינה מלאכותית לבית הספר דרך גפ"ן. רוב השאלות שם רלוונטיות גם לתוכנית סייבר.
הדרישות מבית הספר צנועות, אבל כל אחת מהן יכולה לעכב פתיחה אם לא מטפלים בה מראש:
תרחיש שחוזר שוב ושוב: המדריך מגיע למפגש הראשון, התלמידים מתיישבים, ואתר התרגול חסום. חצי מהשיעור הולך על טלפונים לאחראי המחשוב. הפתרון פשוט, לבדוק את הגישה יום או יומיים לפני הפתיחה, בנוכחות המדריך או בשיחת וידאו איתו.
עוד דבר ששווה לעשות לפני הפתיחה הוא שיחה קצרה בין המדריך ליועצת. המדריך לא צריך לדעת פרטים אישיים על אף תלמיד. מספיק לו לדעת למי לפנות אם תלמיד נסגר באמצע שיעור, אם מישהו מגיב בבהלה לרעש מבחוץ, או אם עולה בשיחה משהו שמדאיג.
בצפון, המעבר ללמידה מרחוק הוא תרחיש שמתכננים מראש. כשפיקוד העורף מגביל התכנסויות ובתי הספר נסגרים, התוכנית עוברת לזום באותה משבצת שבה הקבוצה נפגשה בבית הספר. אותו מדריך, אותה קבוצה, אותו מבנה מפגש. התלמידים יודעים שביום שלישי בעשר יש סייבר, גם כשהם יושבים בממ"ד.
המפגשים המקוונים קצרים יותר, בדרך כלל כ-45 דקות, ובנויים סביב אתגרים שרצים בדפדפן ולא דורשים התקנה. תלמיד עם מחשב נייד ישן יכול להשתתף. בטלפון חלק מהאתגרים פחות נוחים, ולכן המדריך מכין מראש גרסה מותאמת למי שמחובר רק מהנייד.
נוכחות בלמידה מרחוק היא נתון חשוב לבית הספר. בסוף כל מפגש המדריך שולח לאיש הקשר רשימה של מי הגיע ומי לא. בתקופת חירום, תלמיד שנעלם מכל המסכים הוא סימן שהיועצת צריכה לדעת עליו מוקדם.
לתלמידים שהחיבור שלהם נופל, או שמשפחתם עברה זמנית ליישוב אחר, המדריך משאיר סיכום קצר של המפגש ומשימה שאפשר לפתור לבד. בתחילת השנה אנחנו מגבשים עם בית הספר מסמך קצר של נוהל חירום: באיזה קישור נפגשים, מי מודיע לתלמידים ומה עושים אם בית הספר עובר למתכונת חלקית. בתי ספר שרוצים מסלול שבנוי מראש ללמידה מקוונת יכולים לבחון את קורס הסייבר וההאקינג לנוער אונליין, שמתאים גם לתלמידים שעדיין גרים מחוץ ליישוב.
תכנון של תוכנית חוסן מתחיל לפני ספטמבר. חלון התכנון בגפ"ן נפתח בדרך כלל לקראת סוף שנת הלימודים הקודמת, והמועדים המדויקים מתפרסמים בחוזרי המשרד. בית ספר שמזמין מוקדם מקבל עדיפות בבחירת ימים ושעות.
אירוע הסיום לא נועד לטקס. בתוכנית חוסן הוא נותן לתלמידים קהל שרואה אותם מצליחים, ונותן לרשות משהו מוחשי להציג. על הדרך שבה בתי ספר מנצלים את יום האינטרנט הבטוח ומממנים אותו בגפ"ן כתבנו במאמר איך מזמינים סדנת סייבר מעשית ליום האינטרנט הבטוח.
אפשר גם להתחיל באמצע השנה. בתי ספר שנשארה להם יתרת תקציב, או שחזרו ליישוב רק בחורף, פותחים לפעמים קבוצה בינואר ומסיימים ביוני. מספר המפגשים יהיה קטן יותר, אבל המבנה נשאר.
לא כל תוכנית מתאימה לכל גיל. כך אנחנו ממליצים לחשוב על ההתאמה:
כשמציגים את התוכנית להורים, עוזר להראות שמדובר בתחום אמיתי ולא בחוג העשרה בלבד. לפי סקר כוח האדם בסייבר של ארגון ISC2 לשנת 2023, הפער העולמי בין הביקוש לאנשי אבטחת מידע לבין מספרם עמד על כ-4 מיליון. הורה ביישוב שחזר מפינוי שומע בזה משהו פשוט: הילד שלו לומד מיומנות שיש לה עתיד, ממש כאן בבית הספר שלו.
לא. התוכנית פועלת לצד היועצת, השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) ותוכניות הרווחה ברשות. התפקיד שלה הוא לתת מסגרת קבועה וחוויות הצלחה. המדריכים לא מטפלים, והם יודעים למי להפנות כשעולה צורך.
כן. המפגשים הראשונים מתחילים מהבסיס, ורוב האתגרים דורשים סקרנות וסבלנות יותר מידע מוקדם. העבודה בזוגות עוזרת לתלמידים חלשים יותר להתקדם בלי להרגיש שהם מאחור.
אפשר לבדוק מתכונת משולבת, שבה רוב הקבוצה נמצאת בכיתה ותלמידים שגרים רחוק מצטרפים בשיחת וידאו. זה דורש מצלמה ומיקרופון בכיתה ותיאום מראש, ולכן כדאי להעלות את זה כבר בשיחת ההתאמה.
התלמידים לומדים איך התקפות עובדות כדי לזהות אותן ולהתגונן. כל התרגול מתבצע בסביבות שנבנו לשם כך, והמפגש הראשון מוקדש לחוק ולגבולות. מניסיוננו, תלמיד שמבין איך פישינג עובד נופל בו פחות.
מספר המפגשים ותדירותם נקבעים מול בית הספר, לפי השכבה, התקציב והמטרה. בתוכניות חוסן אנחנו ממליצים על מפגש שבועי לאורך שנה או לפחות לאורך מחצית, כדי שתיווצר שגרה. המחיר נגזר ממספר השעות ומגודל הקבוצה, ובית הספר מקבל הצעת מחיר כתובה לפני ההזמנה בגפ"ן.
אם אתם מנהלים בית ספר או מרכזים תוכניות ברשות בצפון, הצעד הראשון הוא שיחת התאמה קצרה. בשיחה נעבור על השכבה, מספר התלמידים, הימים האפשריים ונוהל החירום, ותקבלו סילבוס והצעת מחיר שאפשר להכניס ישר למערכת גפ"ן. Cyber For You היא מוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898) וספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך.
את כל המסלולים לבתי ספר, חטיבות ותיכונים, וטופס ליצירת קשר, תמצאו בעמוד התוכניות לבתי ספר. כדאי לפנות לפני שחלון התכנון של השנה הבאה נסגר, כדי לשריין את היום והשעה שמתאימים לכם.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
