תוכנית סייבר לכפר נוער עובדת הכי טוב כשהיא בנויה סביב חיי הפנימייה: ארוחת הערב, שעת הלמידה, פעילות המדריכים ושבתות היציאה. ברוב המוסדות המבנה הנכון הוא מפגש שבועי אחד של שעתיים עד שעתיים וחצי, או שני מפגשים של 90 דקות, בשעות אחר הצהריים או מוקדם בערב. הקבוצה מונה 12 עד 16 תלמידים ומחולקת לפי רמה ולא לפי שכבה. המוסד מספק חדר קבוע עם מחשבים ורשת שבה פתוחים אתרי התרגול, והמכללה מביאה מדריך, סילבוס ותכני תרגול. המימון מגיע בדרך כלל מסל גפ"ן של בית הספר בכפר, ולעיתים בשילוב תקציבי חינוך חברתי, מינהל חברה ונוער או תורמים. כדאי לקבל את ההחלטה עד סוף הקיץ, כדי שהתוכנית תתחיל אחרי חגי תשרי ותספיק 25 עד 30 מפגשים עד יוני.
המאמר מיועד למנהלי כפרי נוער ופנימיות, לרכזי חינוך ולרכזי חברה שמתלבטים איזו תוכנית העשרה טכנולוגית להכניס לשנה הבאה. נעבור על שיבוץ השעות, על כיתה שבה יושבים יחד תלמיד כיתה ט' ותלמידת י"ב, על הציוד שהמוסד צריך להכין ועל מקורות המימון. בסוף מחכים לכם לוח זמנים לפי חודשים ותשובות לשאלות שרכזים שואלים אותנו בשיחה הראשונה.
בבית ספר יומי, תוכנית אחר הצהריים נלחמת בהסעות. בתיכון אזורי בגליל ההסעה האחרונה יוצאת לפעמים כבר ב-15:30, וכל מפגש שמתחיל אחרי השעה הזו מאבד חצי מהקבוצה. בכפר נוער הבעיה הזו נעלמת. התלמיד הולך מהחדר לכיתת המחשבים בשלוש דקות, והמדריך יודע בדיוק איפה הוא נמצא בשעה 17:00.
היתרון הזה מגיע עם אחריות. אין הורה בבית שישאל בערב איך היה בחוג, ואין מי שידחוף תלמיד שהתייאש אחרי המפגש השלישי. את התפקיד הזה ממלאים המדריכים, אם הבית והרכז החינוכי. מניסיוננו, תוכנית שנבנית בלי שהצוות החינוכי של הפנימייה מעורב בה מההתחלה נוטה להתפרק עד חנוכה.
גם האוכלוסייה שונה. בכפרי נוער רבים לומדים יחד עולים חדשים, תלמידים מהפריפריה, בני נוער שהגיעו ממסגרות קודמות שלא התאימו להם ותלמידים מצטיינים שבחרו בפנימייה בגלל מגמה מסוימת. חלקם מעולם לא ישבו מול מחשב שולחני יותר מחצי שעה ברציפות. אם חלק מהתלמידים אצלכם מוגדרים בסיכון, כדאי לקרוא גם את המאמר שלנו על תוכנית סייבר לנוער בסיכון ומה צריך לבדוק לפני שמזמינים דרך גפ"ן.
יש גם סיבה טובה להשקיע דווקא כאן. לפי מערך הסייבר הלאומי, חברות סייבר ישראליות גייסו בשנת 2021 כ-8.8 מיליארד דולר, כ-40% מסך ההשקעות העולמיות בתחום. דוח Cybersecurity Workforce Study של ארגון ISC2 לשנת 2023 העריך את המחסור העולמי באנשי אבטחת מידע בכ-4 מיליון משרות. לתלמיד פנימייה שאין לו דוד או שכנה בהייטק, תוכנית העשרה בכפר היא לעיתים ההזדמנות הראשונה לפגוש את התחום מקרוב ולגלות שהוא מסוגל.
יום טיפוסי בפנימייה נראה בערך כך: לימודים עד 14:00 או 15:30, ארוחת צהריים ומנוחה, חוגים וספורט, ארוחת ערב סביב 19:00, שעת למידה ואחריה פעילות קבוצתית. תוכנית העשרה צריכה למצוא מקום בתוך הלוח הזה בלי לגזול את שעת הלמידה ובלי להתנגש בנבחרת הכדורסל.
שתי משבצות עובדות טוב:
הימים שכדאי להימנע מהם תלויים במדיניות היציאות. אם התלמידים יוצאים הביתה ביום חמישי פעם בשבועיים, מפגש ביום חמישי יתקיים בפועל רק בחצי מהשבועות. ימים שני ושלישי הם בדרך כלל הבטוחים ביותר. ביום ראשון חלק מהתלמידים חוזרים מהבית באיחור או עייפים מהנסיעה.
שאלה נוספת היא מפגש אחד ארוך או שניים קצרים. בסייבר, מעבדה שבה מקימים מכונה וירטואלית ופותרים אתגר דורשת לפחות שעתיים רצופות. לעומת זאת, בקבוצה עם הרבה תלמידים שמתקשים בריכוז, שני מפגשים של 90 דקות שומרים על רצף טוב יותר. ההמלצה שלנו: מפגש ארוך לקבוצה שנבחרה לפי מוטיבציה, ושני מפגשים קצרים לקבוצה פתוחה ורחבה.
לפני שסוגרים את המשבצת, שבו עם רכז הפנימייה ועם המדריכים. הם יודעים מתי יש בדרך כלל מבחני בגרות, אילו ערבים מוקדשים לפעילות כלל-כפרית ומתי הקבוצה הכי עייפה. עשר דקות של שיחה כזו חוסכות מפגשים שמתבטלים באמצע השנה.
בכפר נוער כמעט אף פעם אין מספיק נרשמים מאותה שכבה כדי למלא קבוצה. התוצאה היא כיתה שבה יושבים תלמידי ט' עד י"ב יחד, עם פערים בגיל, בשפה ובניסיון. זה עובד, בתנאי שמתכננים את זה מראש.
הגודל שאנחנו ממליצים עליו הוא 12 עד 16 תלמידים למדריך אחד. מעל 18, מדריך יחיד לא מספיק לעבור בין העמדות, ותלמידים שנתקעים בשלב הראשון מפסיקים לנסות. אם הביקוש גבוה, עדיף לפתוח שתי קבוצות בימים שונים. כדאי גם שאיש צוות מהפנימייה יהיה נוכח בכל מפגש, גם כשהוא לא מלמד. הנוכחות שלו משנה את האווירה בחדר ומקלה על המדריך החיצוני.
החלוקה הפנימית נעשית לפי רמה. במפגש הראשון התלמידים פותרים משימת מיון קצרה, וכל אחד מקבל מסלול אתגרים שמתאים לו. דוגמה מהשטח: בשיעור על שורת הפקודה בלינוקס, המתחילים לומדים לנווט בין תיקיות ולקרוא קבצים. באותו זמן תלמידה מתקדמת כותבת סקריפט קצר שמאתר קובץ מוסתר. כולם עובדים על אותו נושא, והמדריך מסכם יחד עם כל הקבוצה בסוף.
כלי שעובד במיוחד בפנימייה הוא חונכות עמיתים. תלמיד י"א שעבר את התוכנית בשנה הקודמת יכול לשמש עוזר מדריך, וזה נותן לו תפקיד ומעמד. לתלמידים עולים כדאי לוודא שיש מונחון קצר של מונחים מקצועיים בעברית ובאנגלית, כי רוב הכלים עצמם באנגלית. בכפרים דתיים או במוסדות שבהם הפנימיות נפרדות, מחליטים מראש אם הקבוצות יהיו מעורבות או נפרדות, כי זה משפיע ישירות על מספר הקבוצות ועל התקציב.
לא כל פנימייה צריכה דווקא סייבר. ההחלטה תלויה ברמת הקבוצה, בציוד שקיים ובמה שרוצים שהתלמידים ייקחו איתם בסוף השנה.
פנימייה עם שתי קבוצות יכולה לשלב, למשל קבוצה אחת בסייבר וקבוצה שנייה בסמארטפונים. מוסד קטן ומרוחק, שאליו קשה להביא מדריך פעמיים בשבוע, יכול לשקול את קורס הסייבר לנוער באונליין, בתנאי שאיש צוות יושב בחדר עם התלמידים לאורך כל המפגש.
הצד הטכני הוא הסיבה הנפוצה ביותר לכך שמפגש ראשון מתבזבז. עברו על הרשימה עם איש המחשוב של הכפר כבר בספטמבר:
במסלול הסמארטפונים הרשימה אחרת: שולחנות עבודה מוארים, שקעי חשמל ליד כל עמדה ומכשירים ישנים לתרגול. אפשר לפנות לצוות ולהורים בבקשה לתרום טלפונים שלא בשימוש, ותוך שבועיים מצטברת בדרך כלל ערימה מכובדת. מי מספק ערכות כלים ומכשירי תרגול זו שאלה שסוגרים בכתב בהצעת המחיר, כדי שלא תתגלה במפגש השני.
התלמידים לא צריכים מחשב נייד אישי. לחלקם אין כזה, וזה לא אמור להיות תנאי כניסה. העבודה נעשית בחדר המחשבים, וחשבונות התרגול באינטרנט זמינים גם מכל מחשב אחר בכפר, כך שתלמיד שרוצה להמשיך בשעת הלמידה יכול לעשות את זה בספרייה.
גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) הוא המודל שבו משרד החינוך מעביר למוסד סל תקציבי, והמנהל בוחר באמצעותו תוכניות ממאגר התוכניות המאושרות. כפר נוער שמפעיל בית ספר עם סמל מוסד מקבל סל גפ"ן כמו כל בית ספר ויכול להזמין ממנו תוכנית העשרה טכנולוגית. Cyber For You היא ספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך ומוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898), כך שההזמנה עוברת דרך המערכת הרגילה.
הפנימייה עצמה פועלת לעיתים קרובות תחת מסלול תקציבי אחר. פעילות בלתי פורמלית בשעות הערב יכולה להיות ממומנת מתקציבי חינוך חברתי, ובחלק מהמקרים מתקציבים שמגיעים דרך מינהל חברה ונוער או דרך היחידה במשרד החינוך שאחראית על כפרי הנוער. ההגדרות משתנות ממוסד למוסד, ולכן הצעד הראשון הוא שיחה עם המפקח או עם הגורם המממן כדי לברר מאיזה סעיף מותר לשלם על איזו פעילות.
מודל שעובד בכמה מוסדות הוא פיצול. שעות שמשובצות כהעשרה בית ספרית מתוקצבות מגפ"ן, ומפגשי הערב בפנימייה מתוקצבים מתקציב החינוך החברתי. לכל מקור יוצאת חשבונית נפרדת, וכך כל רכז מציג למפקח שלו בדיוק על מה שילם ובאילו שעות.
מקור נוסף הוא תורמים. לכפרי נוער רבים יש עמותה או קרן ותיקה שמממנת פרויקטים ייעודיים. תורם מגיב טוב יותר לתוכנית עם תוצר מוחשי, כמו אתר שהתלמידים בנו או טקס סיום עם תעודות, מאשר לבקשה כללית לתקציב העשרה. כדאי לבקש מהמכללה סילבוס ותיאור תוצרים שאפשר לצרף לבקשת התרומה.
הטעות הנפוצה היא להתחיל לחשוב על תוכנית בנובמבר. עד שהתקציב מאושר, הסינון נפתח והקבוצה נרשמת, כבר חנוכה. הנה לוח זמנים שמאפשר שנה מלאה:
בחישוב כזה יוצאים בדרך כלל 25 עד 30 מפגשים בשנה. מוסד שמתחיל בינואר מגיע ל-15 עד 18 מפגשים, מספיק לקורס מבוא עם פרויקט קטן.
הנהלת הכפר, המפקח והתורמים ירצו לדעת מה יצא מהשנה. את המדדים מגדירים לפני המפגש הראשון.
המדד הבסיסי הוא נוכחות. בפנימייה קל למדוד אותה, כי המדריכים יודעים מי היה בחדר. תלמיד שהחסיר שלושה מפגשים ברצף מקבל שיחה מהמדריך שלו בפנימייה, ובדרך כלל השיחה הזו מחזירה אותו מהר יותר מכל הודעה מהמכללה.
מדד שני הוא תוצר. בסייבר סופרים כמה אתגרים כל תלמיד פתר ולאיזו רמה הגיע. בבניית אתרים מציגים אתר חי. בסמארטפונים אפשר לפתוח עמדת תיקונים לצוות הכפר ולתעד כמה מכשירים תוקנו. הדוגמה האחרונה מייצרת סיפור שקל לספר בישיבת הנהלה.
הנתון שהכי מעניין את המנהל מגיע מאוחר יותר: מה התלמידים בוחרים אחר כך. כמה ביקשו להמשיך בשנה הבאה, כמה שאלו על מגמה טכנולוגית. אם הכפר שוקל לפתוח מגמה, נתונים מתוכנית העשרה הם בסיס טוב להחלטה, ואת השלבים תמצאו בעמוד איך פותחים מגמת סייבר בתיכון.
כן. במקרה כזה התוכנית מתקיימת כולה בשעות הערב בפנימייה, והמימון מגיע מתקציבי הפנימייה או מתורמים ולא מסל הגפ"ן של בית הספר החיצוני. לפעמים בית הספר החיצוני מוכן להכיר בתוכנית כהעשרה ולהשתתף בתקציב, וזה שווה בירור עם המנהל שם.
מתחילים מהנקודה שבה הם נמצאים. משימת המיון בתחילת השנה מזהה אותם, והם מקבלים מסלול שמתחיל מניהול קבצים ושימוש בסיסי במערכת ההפעלה. הקצב שלהם איטי יותר בהתחלה. מה שקובע הוא שיצליחו לפתור משהו כבר במפגש הראשון, כדי שיחזרו לשני.
לא. העבודה נעשית בחדר המחשבים של הכפר, וחשבונות התרגול נגישים מכל מחשב. מה שכן צריך לוודא הוא שבחדר יש מספיק עמדות תקינות ושהרשת לא חוסמת את אתרי התרגול.
כשהתקציב מאושר, בדרך כלל שלושה עד ארבעה שבועות. רוב הזמן הולך על בדיקת המחשבים, פתיחת הסינון ושיבוץ מדריך למשבצת הקבועה. אם התקציב עוד לא אושר, לוח הזמנים תלוי בגורם המממן.
כן, בשתי דרכים. אפשר להפעיל שתי קבוצות במקביל במסלולים שונים, או להפעיל קבוצה אחת שעוברת מסייבר בחציון הראשון לבינה מלאכותית או לבניית אתרים בחציון השני. החלופה השנייה מתאימה לקבוצה קטנה שרוצה גיוון.
כדי לקבל הצעת מחיר מדויקת, הכינו כמה נתונים לפני השיחה:
עם הנתונים האלה נבנה לכם הצעה שמתאימה למבנה הכפר, כולל מספר מפגשים, גודל קבוצות וחלוקת ציוד. לפרטים ולהשארת פנייה, היכנסו לעמוד תוכניות סייבר והייטק לבתי ספר, חטיבות ותיכונים ובקשו הצעת מחיר לכפר הנוער או לפנימייה שלכם.
הפלטפורמה הישראלית שמאפשרת לכל אחד לבנות מערכת עובדת, עם מסד נתונים ומשתמשים, רק מתיאור בעברית. אנחנו בונים איתה מערכות אמיתיות כל יום.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
