תוכנית סייבר לחטיבת ביניים עובדת הכי טוב כשמתחילים בכיתה ח', בקבוצות של 16 עד 22 תלמידים, בשעתיים שבועיות רצופות לאורך כ-28 מפגשים בשנה. כיתה ח' נותנת שנה מלאה של לימוד לפני שתלמידי ט' בוחרים מגמות לתיכון. התלמידים בגיל הזה כבר בשלים לעבודה עם שורת פקודה, רשתות והצפנה ברמה בסיסית. את התוכנית אפשר לממן מתקציב גפ"ן, בתנאי שבוחרים ספק שמופיע במערך התוכניות של משרד החינוך ומשבצים אותה בתכנון השנתי כבר באביב. בהמשך תמצאו פירוט לכל שכבה, סילבוס מוצע לפי גיל, רשימה של מה שבית הספר צריך לספק ולוח זמנים מעשי לשנת הלימודים.
בחירת המגמות לתיכון נעשית ברוב בתי הספר במהלך כיתה ט'. תלמיד שלא נחשף לסייבר עד אז בוחר לפי מה שחברים בוחרים, לפי מה ששמע בהפסקה או לפי סדרת טלוויזיה. חשיפה מסודרת בחטיבה נותנת לו בסיס אמיתי להחלטה. היא נותנת גם לכם נתון שאין לכם היום: כמה תלמידים מתעניינים באמת, ולא רק נרשמים כי זה נשמע מגניב.
יש גם עניין של חלון גיל. מחקר של Microsoft משנת 2017, שנערך בקרב כ-11,500 נערות וצעירות ב-12 מדינות באירופה, מצא שהעניין של בנות במקצועות מדע וטכנולוגיה מתחיל סביב גיל 11 ונחלש בצורה ניכרת סביב גיל 15. בפועל זה אומר שכיתות ז' וח' הן הזמן שבו אפשר עוד להשפיע על הרכב המגמה העתידית. אם בית הספר רוצה מגמת סייבר עם בנות ולא רק בנים, החשיפה צריכה לקרות לפני ט'.
הצורך מחוץ לבית הספר ידוע. דוח כוח האדם של ארגון ISC2 לשנת 2023 העריך את הפער העולמי באנשי מקצוע בתחום אבטחת המידע בכ-4 מיליון. רשות החדשנות מדווחת בדוחות מצב ההייטק שלה שענף ההייטק מעסיק יותר מעשירית מהמועסקים במשק הישראלי. לתלמיד בן 13 המספרים האלה לא אומרים הרבה. למנהל שמחליט על תקציב ועל מגמות הם מסבירים למה הורים ישאלו על התחום ולמה כדאי שתהיה לבית הספר תשובה.
בבית ספר שש-שנתי החיבור טבעי: תוכנית בחטיבה מזינה מגמה בעליונה. מי שעדיין לא פתח מגמה יכול לקרוא על התהליך בעמוד איך פותחים מגמת סייבר בתיכון, ולתכנן את החטיבה כשלב הראשון במסלול.
אין שכבה אחת שמתאימה לכל בית ספר, אבל לכל שכבה יש יתרונות ומגבלות ברורים. ההחלטה תלויה בשלושה דברים: מתי בית הספר שלכם מקיים את בחירת המגמות, כמה כיתות יש בשכבה, והאם יש לכם מגמה טכנולוגית בתיכון או רק כוונה לפתוח אחת.
כיתה ז' היא שנת מעבר. התלמידים מגיעים מבתי ספר יסודיים שונים, לומדים מערכת חדשה ומתרגלים לעשרה מורים במקום שניים. בשנה כזאת קשה לבנות רצף של 28 מפגשים שדורש הצטברות ידע. מה שעובד בז' הוא מודול קצר של 8 עד 12 מפגשים בנושא בטיחות ברשת: סיסמאות, פישינג, פרטיות ברשתות חברתיות וזיהוי הונאות במשחקים. המודול הזה משרת גם את היועצת ואת צוות החינוך החברתי, כי הוא נוגע בדיוק בבעיות שהם מטפלים בהן.
בח' התלמידים כבר מכירים את בית הספר, את הצוות ואת המחשבים. הם מסוגלים לשבת 90 דקות מול מסך ולפתור בעיה שדורשת כמה שלבים. ויש להם שנה שלמה לפני שהם צריכים להחליט על מגמה. דוגמה מעשית: חטיבה עם ארבע כיתות ח' בונה תוכנית לשתי קבוצות בחירה של 20 תלמידים, ובסוף השנה יודעת בדיוק כמה מהם רוצים להמשיך לקבוצה מתקדמת בט'.
אם מתחילים בט', התוכנית נפגשת עם תהליך בחירת המגמות באמצע הדרך. תלמיד שמתחיל באוקטובר צריך לבחור מגמה בינואר או בפברואר, אחרי עשרה מפגשים בערך. זה לא מספיק כדי לדעת. ט' עובדת מצוין כשנה שנייה, אחרי ח', עם סילבוס מתקדם יותר ופרויקט גמר. בית ספר שאין לו אפשרות להתחיל בח' יכול לפתוח בט' קבוצה מרוכזת בחציון הראשון, עם יותר שעות שבועיות, כדי שהחשיפה תסתיים לפני הבחירה.
הטווח שעובד בתוכניות סייבר מעשיות הוא 16 עד 22 תלמידים. מתחת ל-12 קשה להצדיק את העלות לתלמיד, והדינמיקה הקבוצתית נחלשת. מעל 25 המדריך לא מספיק לעבור בין המסכים, ותלמיד שנתקע בפקודה בשורה הראשונה של התרגיל מבלה את שאר השיעור בטלפון. סייבר נלמד בידיים, ולכן מספר התלמידים שמדריך אחד יכול לראות בפועל קובע את האיכות יותר מכל סילבוס.
המגבלה המעשית השנייה היא מספר המחשבים התקינים במעבדה. לפני שמחליטים על גודל קבוצה, כדאי לספור כמה עמדות עובדות באמת ביום רגיל, לא כמה רשומות במלאי. אם יש 18 מחשבים תקינים, הקבוצה היא 18, או 24 בעבודה בזוגות. עבודה בזוגות מתאימה לחלק מהתרגילים, בעיקר לאתגרי חשיבה והצפנה, ופחות לעבודה בשורת פקודה.
מה עושים עם כיתת אם של 34 תלמידים? מפצלים. חצי מהכיתה לומד סייבר וחצי לומד מקצוע אחר באותה שעה, ומחליפים באמצע השנה. בתי ספר שיש להם מעבדת רובוטיקה עושים את הסבב הזה בין שני התחומים, ועל הדרך משתמשים בציוד שכבר קיים. פירטנו את זה במאמר על שילוב מגמת סייבר עם מעבדת רובוטיקה קיימת.
שאלה נוספת היא האם התוכנית פתוחה לכל השכבה או רק לתלמידים שבחרו בה. תוכנית לכל השכבה מבטיחה חשיפה רחבה, כולל לתלמידים שלא היו נרשמים לבד. תוכנית בחירה מייצרת קבוצה עם מוטיבציה גבוהה יותר. בתי ספר רבים משלבים: מודול חשיפה קצר לכולם, ואחריו קבוצת בחירה שנתית. לתלמידים בכיתות חינוך מיוחד כדאי לבנות קבוצות של 8 עד 12 עם קצב מותאם, וכתבנו על כך בהרחבה במאמר על מגמת סייבר לצד מסגרת חינוך מיוחד.
ההמלצה שלנו היא שתי שעות שבועיות רצופות. שעה בודדת של 45 דקות קצרה מדי: עד שכל התלמידים נכנסים, מתחברים לפלטפורמה ופותחים את סביבת התרגול, עוברות 10 עד 15 דקות. נשאר חצי שיעור לתוכן. בשעתיים רצופות יש זמן להסבר קצר, לתרגול אמיתי ולבדיקה של מה שהצליח.
שנה של שעתיים שבועיות, מאוקטובר ועד מאי, יוצאת בערך 28 מפגשים ו-56 שעות לימוד. זה מספיק לסילבוס שנתי עם פרויקט קטן בסוף. מי שרוצה פחות יכול לבנות חציון אחד של 14 מפגשים. מי שרוצה יותר, בדרך כלל בט', מוסיף שעה שלישית או מפגשים מרוכזים לפני פרויקט הגמר.
יש שלושה פורמטים עיקריים, וכל אחד מתאים לסוג אחר של בית ספר:
הסילבוס צריך להתאים לגיל ולא רק לרמה הטכנית. תלמיד ז' מבין פישינג כי קיבל הודעה חשודה בוואטסאפ בשבוע שעבר. תלמיד ט' כבר יכול להבין למה טופס התחברות באתר יכול להיות פרוץ. הנה חלוקה מוצעת, שכל ספק טוב יתאים לבית הספר הספציפי שלכם.
שאלת האתיקה מעסיקה הורים ומנהלים יותר מכל נושא אחר, ובצדק. התשובה המעשית היא שכל התרגול נעשה בסביבות סגורות שנבנו לשם כך, התלמידים חותמים על קוד התנהגות בתחילת השנה, והמדריך חוזר לנושא בכל פעם שהתרגיל נוגע בגבול. תלמיד שמבין איך מתקפה עובדת ומה העונש עליה מתנהג ברשת בזהירות רבה יותר.
בתי ספר שיש להם מגמת מדעי המחשב בתיכון יכולים לבנות את הסילבוס של ט' כך שיכין גם לשם. פירטנו את המודל הזה במאמר על מסלול משולב של מדעי המחשב ובגרות בסייבר.
תוכנית חיצונית נכשלת בדרך כלל בגלל לוגיסטיקה, לא בגלל תוכן. מדריך שמגיע לשיעור הראשון ומגלה שהרשת חוסמת את פלטפורמת התרגול מאבד שבוע. התלמידים מאבדים עניין. כדי שזה לא יקרה, אלה הדברים שבית הספר צריך להכין מראש:
הספק מצדו מביא מדריך מקצועי, תוכנית מפגשים, חומרי לימוד ופלטפורמת תרגול. כדאי לבקש לראות את תוכנית המפגשים המלאה לפני החתימה, ולא להסתפק ברשימת נושאים כללית.
תכנית גפ"ן נותנת לבית הספר גמישות לבחור תוכניות חיצוניות מתוך מערך התוכניות של משרד החינוך, לפי היעדים הפדגוגיים שהוא מגדיר. התנאי הוא שהספק והתוכנית מאושרים במערך. Cyber For You היא ספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך, וגם מוסד מוכר של משרד העבודה מספר 48898. לפני שמתחילים לדבר על תוכן, בדקו שהתוכנית שאתם שוקלים מופיעה במערך, כי בלי זה אי אפשר לשלם מתקציב גפ"ן.
הטעות הנפוצה היא להתחיל לחשוב על התוכנית בספטמבר. אז התקציב כבר מחולק ומערכת השעות כבר סגורה. לוח זמנים שעובד נראה כך:
כשמבקשים הצעת מחיר, בקשו שתהיה מפורטת לפי קבוצה ולא רק לפי תלמיד. הצעה טובה מפרטת את מספר המפגשים, את אורך כל מפגש, את מספר הקבוצות, מה כלול בחומרי הלימוד ובפלטפורמה ומה קורה עם מפגש שבוטל בגלל אירוע בית ספרי. השאלה האחרונה נשמעת קטנה, אבל בשנה עם שלושה ימי שיא, שני טיולים ושבוע מבחנים היא שווה כמה מפגשים.
תוכנית בלי מדדים מתחדשת בשנה הבאה רק אם מישהו בצוות זוכר שהיא הייתה טובה. כדאי להגדיר מראש מה בודקים. שאלון קצר בתחילת השנה ובסופה, על ידע ועל עניין בתחום, נותן תמונה ברורה. נוכחות לאורך השנה מראה אם התלמידים נשארו. מספר התלמידים שנרשמים לקבוצת המשך או למגמה טכנולוגית הוא המדד שהכי מעניין את ההנהלה.
דוגמה: חטיבה עם שלוש קבוצות ח' של 20 תלמידים. בסוף השנה 18 מהם מבקשים להמשיך לקבוצה מתקדמת בט', ומתוכם 7 בנות. זה מספר שאפשר להציג לפיקוח, להורים ולצוות התיכון. הוא גם עוזר להחליט אם בשנה הבאה פותחים קבוצה רביעית או מצמצמים.
החיבור לבחירת המגמות צריך להיות מתוכנן. הזמינו את רכז המגמה בתיכון לפרויקטי הגמר. תנו לתלמידי ט' לשמוע מתלמידי י"א במגמה מה הם עושים בפועל. הורים ששואלים אם הילד באמת מתאים לתחום, או שרק התלהב מסדרה, יכולים לקרוא את המאמר שלנו הילד רוצה סייבר אחרי שראה סדרה על האקרים. שלחו להם את הקישור בערב ההורים.
אם אתם בשלב שבו הרעיון קיים אבל עוד לא התחיל לזוז, הנה הצעדים לפי הסדר:
מנהל שעושה את ששת הצעדים האלה עד יוני פותח את התוכנית באוקטובר בלי לחץ. מי שמתחיל בספטמבר מגלה בדרך כלל שהמעבדה תפוסה ביום שרצה.
לא. את השיעורים מעביר מדריך מטעם הספק, עם ידע מקצועי בתחום. מבית הספר נדרש איש צוות שזמין בזמן השיעור לפי נוהלי בית הספר, ואיש קשר שמתאם את הלוגיסטיקה. מורה למדעי המחשב בצוות הוא יתרון, בעיקר לחיבור עם התיכון, אבל הוא לא תנאי.
כן, והסילבוס של ז' וח' בנוי בדיוק בשבילם. מספיק שתלמיד יודע להשתמש במחשב ובטלפון ברמה יומיומית. תלמידים עם רקע מתקדם מקבלים אתגרים נוספים באותו שיעור, כך שהם לא משתעממים והאחרים לא נשארים מאחור.
השאלה הזאת עולה בכל ישיבת צוות, ובצדק. התרגול נעשה רק בסביבות סגורות שנבנו לתרגול, התלמידים חותמים על קוד התנהגות, ונושא החוק והאתיקה נלמד כחלק קבוע מהסילבוס. תלמיד שמבין שגישה לא מורשית לחשבון של חבר היא עבירה פלילית לפי חוק המחשבים יודע את זה הרבה יותר טוב מתלמיד שלמד את זה מסרטונים ביוטיוב.
אפשר, אבל עם קבוצות נפרדות לכל שכבה. תלמיד ז' ותלמיד ט' באותה כיתה מקבלים שיעור שמתאים לאף אחד מהם. מודל נפוץ הוא מודול קצר בז', תוכנית שנתית בח' וקבוצת המשך מתקדמת בט', כשכל אחת מהן בשעות נפרדות.
מבחינת הספק, כמה שבועות מספיקים לתיאום מדריך ותוכנית. החסם האמיתי הוא בית הספר: תקציב גפ"ן, מערכת שעות ושיבוץ מעבדה. לכן ההמלצה היא להחליט באביב ולהתחיל באוקטובר. גם באמצע שנה אפשר לפתוח חציון שני, אם יש שעות פנויות ויתרה בתקציב.
אם אתם מתכננים תוכנית סייבר לחטיבת ביניים לשנת הלימודים הבאה, היכנסו לעמוד תוכניות הסייבר וההייטק לבתי ספר, חטיבות ותיכונים. שם תמצאו את התוכניות שזמינות בתקציב גפ"ן ותוכלו להשאיר פרטים לשיחת תכנון. בשיחה נעבור על השכבה, על מספר הקבוצות ועל המעבדה שלכם, ותקבלו הצעת מחיר מפורטת לפי קבוצה. לפרטים על הקורס עצמו, כולל מבנה המפגשים בכיתה, ראו את עמוד קורס סייבר לנוער פרונטלי לחטיבות ולתיכונים.
השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.
03-670-0000
info@cyberforyou.co.il
א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.
