קבוצות וואטסאפ כיתתיות בחטיבה: תוכנית סייבר בגפ"ן שמטפלת בבעיה לפני שהיא מגיעה למנהלת

קבוצות וואטסאפ כיתתיות בחטיבה: תוכנית סייבר בגפ"ן שמטפלת בבעיה לפני שהיא מגיעה למנהלת

תוכן עניינים

קבוצות וואטסאפ כיתתיות בחטיבת הביניים הן המקום שבו מתחילים רוב האירועים החברתיים שמגיעים בסוף לחדר המנהלת. תלמיד שהוצא מהקבוצה בלילה, צילום מסך של שיחה פרטית שעבר בין כל כיתות השכבה, חשבון שמתחזה לתלמידה ושולח הודעות בשמה. הדרך המעשית לצמצם את האירועים האלה היא ללמד את התלמידים בכיתות ז'-ח' איך הפלטפורמה עובדת מבפנים, מה משאיר עקבות ומה החוק אומר, לפני שהאירוע הבא קורה. סדנת הסייבר של Cyber For You, שממומנת מתקציב גפ"ן, עושה את זה ב-8 מפגשים של 90 דקות, בקבוצה של עד 30 תלמידים, עם מדריך שמגיע לבית הספר וסילבוס שבנוי על מקרים מוכרים מהשכבה. המכללה היא מוסד מוכר של משרד העבודה (מספר 48898) וספק מוכר במערך התוכניות של משרד החינוך, כך שאפשר לשבץ את הסדנה דרך מערכת גפ"ן בלי הליך רכש נפרד.

המאמר הזה מיועד למנהלים, לסגנים ולרכזי שכבה. הוא מפרט מה קורה בקבוצות, למה שיחת חינוך אחרי אירוע לא עוצרת את הבא, ומה בדיוק נלמד בכל מפגש.

איך נראה האירוע הטיפוסי בקבוצה של כיתה ז'

יום ראשון, שמונה בבוקר. אמא של תלמידה מכיתה ז'3 שולחת למחנכת צילום מסך. הבת שלה הוצאה בשבת בלילה מהקבוצה הכיתתית "הבלתי רשמית", זו שהמחנכת בכלל לא חברה בה. מישהו הוסיף אותה מחדש, מישהו אחר הוציא שוב, ובין לבין עלו לקבוצה סטיקרים עם הפנים שלה. עד הצהריים מעורבים בסיפור שישה הורים, שני מחנכים ויועצת.

רוב רכזי השכבה מכירים את התסריט הזה. מה שמעניין בו הוא שאף תלמיד לא חשב שהוא עושה משהו חמור. מי שהוציא את התלמידה ראה בזה "ניהול קבוצה". מי שהכין את הסטיקר השתמש באפליקציה חינמית שהופכת תמונה לסטיקר בשתי לחיצות. מי שצילם מסך ושלח להורים חשב שהוא עוזר. כל אחד ביצע פעולה טכנית קטנה, והסכום שלהן הוא אירוע פגיעה.

כאן נמצאת נקודת הכניסה של תוכנית סייבר. תלמידים בני 12 ו-13 יודעים להפעיל את האפליקציה מהר יותר מכל מבוגר בבית הספר, אבל הם לא מבינים מה קורה לתמונה אחרי שהיא נשלחה, מי רואה את רשימת המשתתפים, ואיך נראה מספר טלפון וירטואלי שנפתח בעשר דקות. הבנה טכנית כזו משנה התנהגות יותר מהנחיה נוספת על "שיח מכבד".

ארבעה תרחישים שחוזרים בכל שכבה

כשבונים סדנה לחטיבה, כדאי לפרק את הבעיה לתרחישים מוגדרים. כל אחד מהם דורש ידע אחר, ולכן גם מקבל מקום משלו בסילבוס.

הוצאה מקבוצה וקבוצת צל

הקבוצה הכיתתית הרשמית, זו שהמחנכת פתחה, היא לרוב שקטה ומשעממת. החיים החברתיים עוברים לקבוצה מקבילה שפתח תלמיד, ושם כל מנהל קבוצה יכול להוציא ולהוסיף כרצונו. בחלק מהשכבות נפתחת גם קבוצה שלישית, בלי תלמיד מסוים, שנועדה לדבר עליו. התלמידים צריכים להבין שהוואטסאפ שומר הודעת מערכת על כל הוצאה ועל זהות מי שהוציא, ושמנהל קבוצה אחראי על מה שקורה בה.

צילומי מסך שמופצים

הודעה שנכתבה בשיחה פרטית בין שתי חברות מגיעה תוך שעה לכל השכבה. צילום מסך מנתק את ההודעה מההקשר שלה, ולעיתים גם נערך לפני ההפצה. רוב התלמידים לא יודעים שקל לזייף צילום מסך של וואטסאפ באפליקציות שנועדו לכך, ושצילום כזה לא מוכיח דבר. הם גם לא יודעים שהפצה של תוכן פרטי שעלול להשפיל אדם יכולה להיחשב פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.

חשבון מתחזה

תלמיד פותח חשבון עם תמונת הפרופיל של חבר לכיתה, לפעמים עם מספר וירטואלי ולפעמים עם הסים של אח קטן, ושולח הודעות בשמו. במקרים חמורים יותר החשבון פונה לבנות בשכבה. התרחיש הזה קרוב מאוד לתופעת הזיופים באמצעות בינה מלאכותית, שבה עסקנו במאמר על דיפפייק בבית הספר ואיך מנהל מגיב כשתלמידים מפיצים תמונות מזויפות.

זרים שנכנסים לקבוצה

קישור הזמנה לקבוצה הכיתתית מועבר לחבר מבית ספר אחר, ומשם לקבוצה של תנועת נוער, ומשם לאן שהוא. אחרי חודש יש בקבוצה מספרים שאף אחד לא מזהה. זה התרחיש שהכי פחות מטריד את התלמידים והכי מטריד את מי שעוסק במוגנות, כי הוא הפתח לפניות של מבוגרים לילדים.

מה הנתונים אומרים

אין צורך להמציא מספרים כדי להבין את היקף התופעה. סקר של מכון המחקר Pew Research Center מדצמבר 2022, שנערך בקרב בני נוער בארצות הברית בגילאי 13 עד 17, מצא ש-46% מהם חוו לפחות סוג אחד של בריונות או הטרדה ברשת. הסוג הנפוץ ביותר היה כינויים פוגעניים (32%), ואחריו הפצת שמועות שקריות (22%). שיעור לא מבוטל דיווח שקיבל תוכן מפורש שלא ביקש, או שתמונות מפורשות שלו הופצו בלי הסכמתו.

נתון שני, פחות מוכר להורים: לפי תנאי השימוש של וואטסאפ, גיל המינימום לשימוש באפליקציה הוא 13. משמעות הדבר היא שחלק ניכר מתלמידי כיתה ז' משתמשים בה מתחת לגיל שהחברה עצמה קבעה. זה לא אומר שבית הספר צריך לאכוף את הכלל, אבל זה נתון שמסביר למה הורים לא תמיד מבינים מה קורה בקבוצות.

בישראל פועל מאז 2016 מוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, שמקבל פניות מתלמידים, מהורים ומאנשי חינוך על פגיעות ברשת. חלק מהסדנה מוקדש לכך שכל תלמיד ידע שהמוקד קיים, מה אפשר לדווח לו ואיך זה נעשה בפועל, כולל דרך הצ'אט באתר.

למה שיחת חינוך אחרי האירוע לא עוצרת את הבא

התגובה הרגילה לאירוע בקבוצה היא שיחה כיתתית עם המחנכת או היועצת, ולפעמים מכתב להורים. זה הכרחי, ואף אחד לא מציע לוותר על זה. הבעיה היא שהשיחה מגיעה אחרי, והיא עוסקת בערכים בזמן שהתלמידים עדיין לא מבינים את המנגנון.

קחו לדוגמה תלמיד שמסביר "זה רק צילום מסך, כולם עושים". שיחה על כבוד לא תשכנע אותו. מה שכן משפיע הוא תרגיל שבו הוא מזייף בעצמו צילום מסך של שיחה שלא התקיימה, ורואה כמה זה קל. ברגע הזה הוא מבין שגם הוא יכול להיות הקורבן של צילום כזה. ההבנה הזאת נשארת איתו, כי הוא הגיע אליה לבד.

יש גם עניין של מי מדבר. תלמידי חטיבה מקשיבים אחרת למדריך סייבר שמראה להם איך נראה מעקב אחרי מספר וירטואלי, מאשר למבוגר מצוות בית הספר שמזהיר אותם. המדריך לא מחליף את המחנכת. הוא נותן לה שפה משותפת עם הכיתה, כך שבאירוע הבא היא יכולה להגיד "זוכרים את התרגיל עם החשבון המזויף?" ולקבל הנהון במקום גלגול עיניים.

סילבוס הסדנה: שמונה מפגשים

הסדנה בנויה כך שכל מפגש מתחיל במקרה קונקרטי, ממשיך בהסבר טכני וממשיך לתרגול. המקרים מבוססים על תרחישים שחוזרים בחטיבות, בלי שמות ובלי פרטים מזהים מבית הספר. לפני תחילת התוכנית רכז השכבה יכול להעביר למדריך את סוגי האירועים שהיו בשנה האחרונה, והמדריך מתאים את הדגשים.

  • מפגש 1: מה קורה להודעה אחרי שליחה. הצפנה מקצה לקצה, גיבויים בענן, למה "מחיקה לכולם" לא מוחקת מצילום מסך, ומה זה "צפייה חד פעמית" ואיך עוקפים אותה.
  • מפגש 2: ניהול קבוצה. הרשאות של מנהלים, הודעות מערכת על הוספה והוצאה, אישור משתתפים חדשים, קישורי הזמנה ואיך מבטלים אותם. התלמידים בונים יחד "תקנון קבוצה" לכיתה.
  • מפגש 3: צילומי מסך וזיוף. תרגיל מעשי בזיהוי צילום מסך מזויף, הבדל בין ראיה לשמועה, ומה החוק אומר על הפצת תוכן פרטי.
  • מפגש 4: זהות ברשת והתחזות. מספרים וירטואליים, תמונות פרופיל גנובות, איך מזהים חשבון מתחזה ומה עושים כשמישהו מתחזה אליך.
  • מפגש 5: הגדרות פרטיות. כל תלמיד עובר על הטלפון שלו: מי רואה את תמונת הפרופיל, מי יכול להוסיף אותו לקבוצות, מה זה "נראה לאחרונה" ולמה כדאי לכבות אישורי קריאה בחלק מהמקרים.
  • מפגש 6: בינה מלאכותית ותמונות. סטיקרים מתמונות של חברים, עריכה וזיוף פנים, ומה ההבדל בין בדיחה לפגיעה מבחינת מי שמופיע בתמונה.
  • מפגש 7: מתי ולמי מדווחים. הליך הדיווח בבית הספר, מוקד 105, כפתור הדיווח בוואטסאפ, ואיך שומרים ראיות בלי להפיץ אותן הלאה.
  • מפגש 8: פרויקט שכבה. קבוצות קטנות מכינות מצגת קצרה או סרטון לתלמידי כיתה ו' בבתי הספר היסודיים שמזינים את החטיבה, או לשכבה מתחתיהן.

המפגש האחרון חשוב יותר ממה שנראה. כשתלמיד ח' מסביר לתלמיד ו' למה לא מעבירים קישור לקבוצה, הוא מפנים את הכלל בעצמו. בתי ספר שעבדו כך דיווחו שהתלמידים שהכינו את הפרויקט היו אחר כך הראשונים לשים לב לאירוע בקבוצה.

תלמידים שמגלים במהלך הסדנה עניין אמיתי בצד הטכני יכולים להמשיך לקורס הסייבר לנוער שמתקיים פרונטלית בחטיבות ובתיכונים, שבו לומדים רשתות, הצפנה ואבטחת מידע לעומק.

גודל קבוצה, משך מפגש ומה בית הספר צריך לספק

המבנה הבסיסי הוא כיתת אם אחת לכל קבוצה, עד 30 תלמידים. זה מאפשר למחנכת להשתתף ולהכיר את התכנים, וזה שומר על הדינמיקה הכיתתית שבה האירועים עצמם קורים. בשכבות גדולות אפשר להפעיל כמה קבוצות במקביל או ברצף באותו יום, עם אותו מדריך או עם שני מדריכים.

כל מפגש נמשך 90 דקות, כלומר שתי שעות לימוד. אפשר גם לפצל לשיעורים של 45 דקות, אבל הניסיון מראה שבתרגילים המעשיים, כמו המעבר על הגדרות הפרטיות, 45 דקות לא מספיקות כדי לסיים את התרגול עם כל התלמידים.

מה בית הספר צריך לספק:

  • כיתה עם מקרן או מסך ועם חיבור לאינטרנט.
  • אישור לתלמידים להשתמש בטלפון במפגשים 2, 5 ו-7, בהתאם לנוהל הטלפונים של בית הספר. מי שאין לו טלפון עובד בזוג.
  • נוכחות של המחנכת או של איש צוות קבוע בכל מפגש.
  • שיחת תיאום אחת של חצי שעה בין רכז השכבה ליועצת לבין המדריך לפני ההתחלה.

שעה שהמכללה מספקת: מדריך מקצועי, מערכי השיעור, חומרי התרגול, מצגות ועלון קצר להורים שאפשר לשלוח בקבוצת ההורים של הכיתה. המכללה לא מבקשת גישה לקבוצות של התלמידים ולא אוספת מידע מהטלפונים שלהם. התרגול נעשה על הגדרות ועל דוגמאות, לא על תוכן אמיתי.

מימון בגפ"ן ולוח זמנים בשנת הלימודים

הסדנה זמינה במערך התוכניות של משרד החינוך, ולכן אפשר לממן אותה מתקציב גפ"ן של בית הספר. התהליך המוכר: בוחרים את התוכנית במערכת, משבצים שעות ומאשרים. אם בית הספר עדיין לא סגר את תכנון גפ"ן לשנה, זה הזמן לשריין את השעות, כי בהמשך השנה התקציב מתחלק לתוכניות אחרות.

לגבי תזמון, יש שני חלונות שעובדים טוב בחטיבה:

  • ספטמבר עד נובמבר בכיתה ז'. בתחילת השנה נפתחות הקבוצות הכיתתיות החדשות, התלמידים מגיעים מכמה בתי ספר יסודיים שונים, וההיררכיה החברתית עוד לא התגבשה. סדנה בתקופה הזאת קובעת נורמות לפני שהבעיות מתקבעות.
  • אחרי חנוכה בכיתה ח'. בשלב הזה הקבוצות כבר ותיקות, ובמקרים רבים כבר היו בשכבה אירועים. הסדנה מתחברת למה שהתלמידים מכירים מניסיון, והפרויקט של המפגש האחרון יכול לשמש את שכבת ז' של השנה הבאה.

לבקשת הצעת מחיר צריך לדעת כמה כיתות משתתפות, באיזה חלון זמנים, ואם בית הספר רוצה מפגש הורים נוסף. אחרי שיחה קצרה עם רכז השכבה מקבלים הצעה מפורטת עם מספר השעות לשיבוץ בגפ"ן.

הורים ומחנכים: איך מרחיבים את ההשפעה מעבר לכיתה

חלק גדול מהאירועים בקבוצות מגיע לבית הספר דרך ההורים, ולעיתים קרובות ההורים עצמם מגבירים אותם. הורה שמקבל צילום מסך מהילד ומעביר אותו לקבוצת ההורים עושה בדיוק את מה שהתלמידים לומדים לא לעשות. לכן אפשר להוסיף לתוכנית מפגש ערב להורים של השכבה, באורך של כשעה וחצי, שבו המדריך מציג את אותם תרחישים מנקודת המבט של ההורה.

במפגש ההורים עוסקים בשאלות שההורים באמת שואלים: האם לקרוא את ההודעות של הילד, מה עושים כשהילד הוצא מקבוצה, ומתי לפנות לבית הספר ומתי למשטרה. הורים רבים מבקשים גם כלים לשיחה על שימוש בבינה מלאכותית, ובמקרים כאלה המדריך מפנה לתכנים כמו המאמר שלנו על ילדים שמעתיקים שיעורי בית מ-ChatGPT ואיך הופכים את זה ללמידה אמיתית.

לצוות המחנכים אפשר לקיים השתלמות קצרה של שעתיים בישיבת צוות. היא עוסקת בשני דברים: איך מזהים בזמן אמת שאירוע בקבוצה מתפתח, ואיך מנהלים שיחה כיתתית שמשתמשת במושגים מהסדנה. מחנכת שמכירה את המונחים "הודעת מערכת" או "מספר וירטואלי" מנהלת את השיחה בביטחון אחר. בשילוב עם החומרים שפ"י מפרסם בנושא מוגנות ברשת, זה נותן לצוות בסיס עבודה ברור.

איך יודעים שהסדנה עבדה

מנהלים רוצים לראות תוצאה, ובצדק. לא כדאי להבטיח שאחרי הסדנה לא יהיו יותר אירועים בקבוצות. אירועים יהיו. מה שאפשר למדוד הוא שינוי באופי שלהם ובאופן שבו הם מגיעים לצוות.

כמה מדדים שרכזי שכבה יכולים לעקוב אחריהם:

  • האם תלמידים מדווחים בעצמם על אירוע, או שהוא מגיע רק דרך הורה כועס.
  • כמה זמן עובר מתחילת האירוע ועד שהוא מגיע למחנכת. דיווח באותו יום שונה מאוד מדיווח אחרי שבוע.
  • האם תלמידים שמרו ראיות בצורה נכונה, בלי להפיץ אותן לקבוצות נוספות.
  • מספר המקרים שבהם הקבוצה הכיתתית עברה לניהול עם כמה מנהלים ועם אישור משתתפים.
  • תשובות לשאלון קצר שהתלמידים ממלאים במפגש הראשון ובמפגש האחרון, על הגדרות הפרטיות שלהם ועל מה הם עושים כשהם רואים פגיעה.

השאלון הזה נכלל בחומרי הסדנה. רכז השכבה מקבל סיכום כיתתי בסוף התוכנית, בלי פירוט שמי, ויכול להציג אותו בישיבת הנהלה או לרשות המקומית כשמתכננים את שנת הלימודים הבאה.

שאלות נפוצות

האם המדריך נכנס לקבוצות הוואטסאפ של התלמידים?

לא. המדריך לא מצטרף לקבוצות, לא מבקש גישה לטלפונים ולא אוסף תוכן. התרגולים נעשים על הגדרות האפליקציה ועל דוגמאות שהוכנו מראש. רכז השכבה יכול לשתף מראש את סוגי האירועים שהיו בשכבה, בלי שמות, כדי שהמדריך יתאים את הדגשים.

אפשר להפעיל את הסדנה רק בכיתה אחת שבה היה אירוע?

אפשר, ולפעמים זה נכון. עם זאת, האירועים בקבוצות חוצים כיתות כמעט תמיד, כי קבוצות הצל כוללות תלמידים מכמה כיתות אם. לכן ההמלצה היא להפעיל את התוכנית בכל השכבה, ואם התקציב מוגבל, להתחיל בכיתות שבהן היו אירועים ולהשלים את השאר בהמשך השנה.

מה ההבדל בין הסדנה הזאת לבין הרצאת מוגנות ברשת חד פעמית?

הרצאה חד פעמית מעבירה מסר. סדנה של שמונה מפגשים מאפשרת לתלמידים לתרגל בעצמם: לזייף צילום מסך, לזהות חשבון מתחזה, לשנות הגדרות בטלפון שלהם ולהכין פרויקט לשכבה צעירה. הלמידה המעשית והחזרה לאורך כמה שבועות הן שמשנות התנהגות.

האם התוכנית מתאימה גם לבנים וגם לבנות?

כן, הסדנה מיועדת לכיתות אם מעורבות. יש בתי ספר שבוחרים בנוסף לפתוח מסלול המשך ייעודי לבנות שמתעניינות בסייבר, ועל המבנה הזה כתבנו במאמר על קבוצת בנות למגמת סייבר בבית ספר מעורב.

כמה זמן לוקח מרגע הפנייה ועד המפגש הראשון?

זה תלוי בעיקר בשיבוץ במערכת גפ"ן ובמערכת השעות של בית הספר. אחרי שיחת התיאום והאישור, אפשר בדרך כלל להתחיל תוך כמה שבועות. כדאי לפנות לפני תחילת החלון שבחרתם, כדי שהשעות כבר יהיו משובצות כשהשנה מתחילה.

אם בשכבות ז'-ח' אצלכם האירועים בקבוצות הכיתתיות כבר תופסים חלק קבוע משבוע העבודה של המחנכות ושל היועצת, אפשר לבנות את הסדנה כבר לשנת הלימודים הקרובה. בעמוד תוכניות הסייבר וההייטק לבתי ספר במימון גפ"ן תמצאו את פרטי התוכניות ואת טופס הפנייה. השאירו פרטים עם מספר הכיתות וחלון הזמנים שמתאים לכם, ורכז התוכניות שלנו יחזור אליכם עם סילבוס מותאם והצעת מחיר לשיבוץ בגפ"ן.

תוכן עניינים

קבוצות וואטסאפ כיתתיות בחטיבה: תוכנית סייבר בגפ"ן שמטפלת בבעיה לפני שהיא מגיעה למנהלת

אולי יעניין אותך גם

לא תמיד קל להתחיל משהו לגמרי מהתחלה

השאר פרטים ונחזור אליך עם כל המידע על קורס הסייבר שלנו!
קורס סייבר לנוער שרוצה להגיע רחוק.

שלחו לנו מייל

info@cyberforyou.co.il

שעות פתיחה

א׳-ה׳ -09:00-19:00 | ו׳ וערבי חג - 09:00-12:30.